ת"ק 44545-06-15 נעמן נ' בירנבוים

1.לפני תביעה לתשלום פיצויים לתובע בגין אובדן הכנסה, והפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1964.

2.התביעה הוגשה כנגד הנתבע 1 וכנגד מספר בעלי תפקיד נוספים ברשות שדות התעופה (להלן: "רת"א") ובעילות נוספות. בהתאם להחלטתי מיום 19.09.2015, בעקבות בקשה לסילוק התביעה על הסף שהגישו הנתבעים, צומצמו עילות התביעה והתובע הגיש כתב תביעה מתוקן. בהסכמת התובע בדיון מיום 06.01.2016 התביעה נותרה כנגד הנתבע 1, מפקח אחראי מטעם רשות שדות התעופה על חברת "עדן תעופה" ועילת התביעה צומצמה לפרסום לשון הרע שהתובע טוען כי הנתבע1 (להלן: "הנתבע") ביצע בשיחה שקיים עם מעסיקו והשלכותיה. התביעה כנגד יתר הנתבעים נמחקה, ללא צו להוצאות.

התביעה לא הוגשה כנגד רת"א, אולם משקיבלתי בפסק הדין להלן את ההודעה על הכרה בחסינות שהוגשה, ובהתאם לסעיף 7ג(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אני מצרפת את רת"א כנתבעת נוספת.

הרקע למחלוקת וטענות הצדדים

3.ביסוד התביעה עומדת החלטת רת"א מיום 17.02.2015 לא לחדש את מינויו של התובע כבוחן טיס בשנת 2015 בשלוש חברות תעופה בהן הועסק התובע כבוחן טיס: חברת "עדן תעופה", חברת "אילן ארד" וחברת "אירופאוור" (להלן: "החלטת רת"א").

4.עובר להחלטת רת"א, נשלחה לתובע הודעת רת"א מיום 30.09.2014 על כוונה לבטל את מינויו כבוחן חברה, בשל חשדות לביצוע רישום כוזב בטופס מבחן רמה תקופתי שביצע לטייס אחר, אף הוא משמש כבוחן טיסה בחברת "עדן תעופה בע"מ", והתובע הוזמן להשמיע טענותיו בכתב. התובע הגיב להודעת רת"א במכתב מיום 19.10.2015, וביום 08.12.2014 נערך לתובע שימוע, יחד עם אותו טייס אחר - נבחן. חלק ניכר של השימוע שנערך לתובע על פי פרוטוקול השימוע, ושל החלטת רת"א מיום 17.02.2015 לא לחדש את מינויו של התובע כבוחן טיס, נגעו למבחן הרמה התקופתי שבוצע על ידי התובע בחברת "עדן תעופה".

5.התובע טוען כי בתאריך 21.10.2014, כחודשיים לפני הליך השימוע שנערך לו ברת"א, בטרם נערך ברור בעניינו ואף קודם שנקבע לו מועד השימוע, פגש הנתבע את מר אורי פרץ, מנכ"ל ובעלים של מעסיקתו, חברת "עדן תעופה" והודיע לו לא להשתמש בשרותי התובע כבוחן טיס בחברה, היות שרת"א תפסול מבחנים כאלה שיעשה בדיעבד. לכתב התביעה צורף תצהיר של מר פרץ, במסגרתו אישר מר פרץ כי הנתבע דרש ממנו, באותה השיחה, לא לאפשר לתובע לבחון ואמר שכל מבחן רמה שיבצע התובע יבוטל ולא יהיה תקף, כך שהטייסים לא יהיו כשירים לטוס בחברה.

6.התובע הבהיר בסעיף 34א לכתב התביעה כי הוא אינו משיג בתביעה דנן על עצם ביטול רישיון בוחן הטיס שלו על ידי רת"א, אלא על דברי הנתבע בפני מנכ"ל מעסיקתו, לפני שנערך ברור בעניינו, אמירות שפגעו בשמו הטוב, במעמדו המקצועי ביושרו ואמינותו. כן טוען התובע כי בכך הגיע הנתבע למעשה לשימוע בעניינו בידיים לא נקיות וביטל את מינוי הבוחן שלו דה פקטו, לפני ביצוע הליך שימוע. בגין כך דורש התובע לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בסך של 15,000 ₪ בגין הפגיעה בפרנסתו בשנת 2015 ובשלוש השנים שלאחר מכן, וכן את הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק לשון הרע, הוצאות משפט ועוגמת נפש.

7.בכתב ההגנה המתוקן כופר הנתבע בתוכן הדברים המיוחסים לו בשיחה עם מנכ"ל מעסיקתו של התובע. כן נטען לקיומה של הגנת סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה -1964 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") המקנה לנתבע ולרת"א חסינות מפני תביעה בהליך פלילי ובהליך אזרחי, וזאת מכוח חובת רת"א, וחובת הנתבע כמפקח מטעמה על חברת "עדן תעופה" למסור למר פרץ, כמנכ"ל החברה ומעסיקתו של התובע, כי מתנהל כנגד התובע הליך אכיפה שבסיומו ייתכן ויבוטל מינויו של התובע כבוחן טיסה.