ת"ק 4450-04-16 כחלון נ' בוהדנה ואח'

1.רכב התובע נפגע על ידי רכב הנתבע שבוטח על ידי הנתבעת מס' 2. הנתבעת מס' 2 הכירה בחבות אך הפחיתה מהנזק 20% בגין רשלנות תורמת בטענה לכניסה לא זהירה לצומת על פי הפסיקה. התובע הלין בפני המחלקת של פניות הציבור על ההפחתה וההפחתה הוקטנה ל – 10% והפיצוי הושלם. התובע לא הסכים גם להפחתה זו והגיש את התביעה שבפני. למועד הדיון התייצבו התובע, שלא היה הנהג ברכב וגם לא היה ברכב, והנתבע מס' 1, שהיה הנהג. מטעם הנתבעת מס' 2 לא התייצב נציג מוסמך מטעם החברה, כאמור בפרוטוקול.

2.העובדות של התאונה אינם במחלוקת ועליהם העיד הנתבע מס' 1. הוא יצא בשעות החשכה מדרך צדדית וגלש לתוך הכביש ראשי. במקום אין רמזור אלא רק תמרור מכיוון הנסיעה של הנתבע מס' 1 של: "האט ותן זכות קדימה". הנתבע מס' 1 העיד על עצמו כמי שהיה נהג מקצועי במשך שנים רבות, נהג אוטובוס. לדבריו הוא רק הסתכל שמאלה.

בכתב ההגנה של הנתבעת מס' 2 ישנה הפניה לפסיקה לפיה המדובר בצומת ולכן גם על הנכנס לצומת בכביש הראשי להיזהר, בפרט כאשר מדובר בלילה וניתן לראות את הרכב הנכס.

3. בתום שמיעת הראיות אני סבורה כי לא ניתן ליישם פסיקה ללא העובדות של המקרה. הנתבע נכנס לתוך הכביש הראשי, ובלשונו , גלש, בתנאים שלא ברור האם הנהג השני ראה זאת בזמן. לפי העדויות שאינן במחלוקת הכביש יוצא ממקום של אולמות שמחה והתובע העיד כי המקום מוכר. בנסיבות אלה אני מעמידה את חובת הזהירות של הנהג ברכב התובע על 1% ושל הנתבע מס' 1 על 99%. אני קובעת כי התאונה קרתה באשמתו של הנתבע מס' 1 שלא המתין לחלוף רכב התובע בטרם פנה לכביש הראשי.

סוף דבר

4. הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד 99% מיתרת הנזק, דהיינו סך של 10,379.16 ₪,

בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.10.15 ועד ליום התשלום המלא בפועל , וכן את אגרת בית המשפט בסך של 300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 4/4/16 ועד ליום התשלום המלא בפועל. אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע ביחד ולחוד הוצאות משפט בסך של 500 ₪ על הטרחה בה הוטרח לניהול תביעה מיותרת. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לבסוף אעיר שתי הערות.

בית המשפט לתביעות קטנות נועד להתדיינות ללא משפטנים ואין מקום להכניס את המשפטנות בדלת האחורית של כתב ההגנה. ככל שהנתבעת עמדה על טענת הרשלנות התורמת היה עליה לבחון את עצמה מול המשפטנים העומדים לרשותה. ככל שהניכוי של 20% התבטל לאחר פניית התובע למחלקה לפניות הציבור ,המענה היה לסיים את המחלוקת בפתרון הוגן. לא של מחצית ההפרש שחייב גם שמיעת התיק ועיכוב התובע מלקבל את הפיצוי שלו בפרק זמן נוסף .

מטעמיה בחרה הנתבעת לשלוח נציגה שאינה עובדת החברה ואינה מוסמכת על פי דין לחייבה או לייצגה . בית המשפט הציע הצעה לסיום המחלוקת והנציגה, שהגיעה ללא סמכויות על פי דין, דחתה אותה וביקשה פסק דין. בית המשפט מניח כי היא פעלה על פי ההוראות שניתנו לה כשיצאה להתייעצות.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע