מיארה נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ

לפני תביעה על סך 5,099 ₪.

בכתב התביעה טוען התובע כי בספטמבר 2016 רכש ממשווק רשמי מכשיר טלפון נייד, בצירוף אחריות לשנתיים. הנתבעת היא היבואן הרשמי של מכשיר טלפון זה.

ב-21.8.17 נמסר הטלפון למעבדה, בשל תקלות שנתגלו בו. ב-24.8.17 נמסר לתובע, בשיחת טלפון, כי הנזק הוא בגב המכשיר ואינו נכלל באחריות. התובע ציין כי מדובר בסדק בלבד.

ב-28.8.17 הוחזר המכשיר לתובע, לאחר שויתר על האפשרות לתקנו, ונמצא כי גבו שבור לחלוטין וכי המסך הקדמי מנותק מגוף המכשיר.

פניות התובע לנתבעת נענו כי מבירור במעבדה נמצא כי כך התקבל המכשיר במעבדה.

הנתבעת טענה, בכתב ההגנה, כי תמונות שצולמו במעמד קליטת המכשיר למעבדה מלמדות על שבר ולא על סדק, כפי שטען התובע, ולפיכך לא חלה על המכשיר אחריות ולא ניתן היה לתקנו. עוד צוין כי במהלך בדיקת המכשיר נמצא נזק של התנתקות התצוגה מהמכשיר (ואף זאת נזק של שבר, שאינו מכוסה באחריות). הנתבעת מוסיפה שהבהירה שהמכשיר בר-תיקון והציעה גם להשתתף בעלות תיקונו, אך התובע סירב לכך. נטען גם שאין מקום לפצות את התובע במלוא שווי המכשיר (כחדש) כאשר עלות התיקון היא כשליש מסכום זה בלבד (כ-1,000 ₪).

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם. התובע הדגיש כי לו היה המכשיר מפורק, כפי שהודגם בדיון, היה השליח שאסף את המכשיר ומסרו למעבדה מתעד זאת (השליח לא זומן לעדות). לדבריו, גם בשיחה ביום 24.8.17 לא נאמר לו דבר על התנתקות המסך מהמכשיר. נציג הנתבעת ציין כי השליח אינו מטעם הנתבעת וכי לא מוטלת עליו כל חובה אלא לאסוף את המכשיר ולהעבירו ליעדו.