שטמלר נ' אהרון

1.בקשת הנתבעת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות.

רקע:

2.פרטי התביעה:

התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה כספית בסך של 4,000 ₪ בקשר להסכם שכירות משנה שנכרת בין השתיים. סכום התביעה מורכב מהחזר דמי שכירות (עקב אי ניצול התקופה) ונזקים שנגרמו כתוצאה מכך שחלק מחפציה של התובעת לא הוחזרו. ייאמר כי בכתב ההגנה הנתבעת הסכימה כי לתובעת מגיע החזר בסך של 1,500 ₪, כך שהמחלוקת היא בקשר ליתרה.

3.פסק הדין הראשון שניתן בהיעדר הגנה, וביטולו:

התביעה הוגשה בחודש 8/16, ונקבע דיון ליום 9.10.16.

הנתבעת לא התייצבה לדיון זה וניתן פסק דין בהיעדרה.

הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין מהטעם שהייתה חולה במועד הדיון. לאותה בקשה צירפה אישור מחלה שאינו מפרט דבר, ומתייחס לחוסר כשירות לעבודה. בית המשפט (כב' השופטת טלמור) מצא לבטל את פסק הדין, בנימוקים הידועים המתייחסים לאי נעילת שערי בית המשפט. זאת, כנגד פסיקת הוצאות בסך של 500 ₪. יצוין כי לטענת התובעת סכום זה לא שולם עד כה.

4.התיק נקבע לדיון שוב, בפניי – ליום 15.6.17.

באופן מקרי לחלוטין, עקב שינויי יומן, בית המשפט ביקש לברר אפשרות להקדמת שעת הדיון. כך אירע, שהעוזרת המשפטית של בית המשפט טלפנה לבעלות הדין, וביקשה לדעת האם ניתן להקדים את שעת הדיון משעת צהריים לשעת בוקר. כפי שמופיע בהערות בתיק, העוזרת המשפטית שוחחה עם הנתבעת ביום 13.6.17, הנתבעת הודיעה כי לא תוכל להגיע בשעה מוקדמת יותר, והדיון נותר בשעה כפי שנקבעה מראש.