ת"ק 44357-06-14 גנטוס נ' ש.סגל ירושלים בע"מ

לפניי תביעה קטנה בסכום של 15,000 ש"ח.

על פי האמור בכתב התביעה, בחודש 10/2013 רכש התובע מהנתבעת מיטה הכוללת ארגז מצעים. הואיל ובמועד האספקה התברר כי ארגז המצעים פגום, הוסכם כי הנתבעת תחליף אותו וזה נלקח על ידי נציגי הנתבעת, אלא שלטענת התובע, בניגוד גמור להבטחותיה וחרף דרישותיו, לא סיפקה לו הנתבעת ארגז מצעים חדש.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי דרישת התובע לקבלת מוצר חדש תמוהה, לאור העובדה שהתובע ידע כי מדובר במוצר שנמכר מתצוגה וכפועל יוצא מכך הוא שילם עבורו מחיר נמוך שיש בו כדי לשקף את היות המוצר משומש. על פי גרסת הנתבעת, במעמד האספקה הוסברו לתובע הדברים הנ"ל אולם לאור התעקשותו, נלקח ארגז המצעים והנתבעת הבטיחה לטפל בנושא, אלא שבשל חילופי בעלים והעתקת משרדיה של הנתבעת, חל עיכוב בטיפול העניין.

לדברי הנתבעת, עם קבלת כתב התביעה פנתה היא אל התובע, הביעה את התנצלותה על העיכוב שחל והציעה לספק לו ארגז מצעים חלופי. לדבריה, הצעה זו הייתה לפנים משורת הדין ואך בשל העיכוב שחל כאמור שהרי לשיטתה אין לה כל אחריות למוצר הפגום לכאורה שנרכש מתצוגה. הואיל ולדברי הנתבעת היא אינה מייצרת עוד מוצרים כדוגמת המוצר שרכש התובע, היא הציעה לתובע כי תרכוש על חשבונה מוצר זהה או לחלופין תזכה אותו בסכום של 700 ש"ח, אלא שלטענתה התובע סירב ודרש פיצוי גבוה אף יותר, על אף שעלותו הריאלית של ארגז המצעים עומדת על סך של 500 ש"ח בלבד.

ביום 16.11.14 התקיים לפניי דיון במעמד הצדדים ולאחר ששמעתי את עדויותיהם והתרשמתי מהם, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל אם כי לא במלוא סכומה.