קליימן נ' בן ישי

לפני בקשה להורות על ביטול פסק דין שניתן בתאריך 27.12.17.

1. ביום 19.07.17 הגיש המשיב תביעה כספית על סך 2,869 ₪ בגין נזק שנגרם לו כתוצאה מתאונת דרכים, שהתרחשה ביום 26.5.17 בכביש עוקף קריות, בין רכבו של המשיב לרכב בו נהג המבקש.

2. כתב התביעה והזמנה לדין הומצאו לידי המבקש בתאריך 5.12.17 במסירה אישית מטעם המשיב וזאת לאחר שניסיון לבצע מסירה מטעם בית המשפט כשל.

3. המבקש לא הגיש כתב הגנה ולא ביקש אורכה להגשתו.

4. בתאריך 24.12.17 התקיים דיון בבית המשפט, אליו לא התייצב המבקש, ולבקשת המשיב , לאחר שהמציא לתיק בית המשפט תצהיר של מי שביצע מסירה אישית לידי רעייתו של המבקש, ניתן פסק דין על מלוא סכום התביעה והוצאות משפט בסך 500 ₪.

5. בתאריך 4.1.18 הוגשה על ידי המבקש בקשה לביטול פסק הדין, אליה צורף מכתב החתום על ידי המבקש ונשוא כותרת תצהיר, אך זאת מבלי שהתצהיר אומת על ידי עורך דין (להלן: "התצהיר").

6. בהתאם לתצהיר של המבקש, נפלה טעות בתום לב עת שמסר את כתבי התביעה לטיפול של חברת הביטוח אך האחרונה לא הגישה כתב הגנה והוא לא ידע כי עליו להתייצב לדיון.

7. אשר לסיכויי הגנתו, המשיב לא פירט את גרסתו לאופן התרחשות התאונה, אך ציין כי בידיו טענות הגנה טובות שמצדיקות דיון לגופן.

8. בהתאם להחלטתי מיום 24.1.18, בקשתו של המבקש הועברה לתגובתו של המשיב. המשיב התנגד לביטול פסק הדין. בין היתר טען המשיב כי התצהיר שצורף לבקשה אינו מאומת על ידי עורך דין וכי המבקש לא פרס את סיכוי הגנתו בבקשה. יתרה מכך לתגובה צירף המשיב ממסרונים שהוחלפו בינו לבין המבקש בנוגע לתאונה וביקש ללמוד מהם כי המבקש מודה באחריותו לתאונה.

9. בעת מתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין שוקל בית המשפט הן את הסיבה למחדלי המבקש והן את סיכויי הגנתו.