פולונסקי נ' גנון

לפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 12.9.16 בכביש 4 לכיוון דרום (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת, מס' רישוי 26-594-50 נהוג בידי בתה, פולונסקי אילנה (להלן: "רכב התובעת") ורכב הנתבעת, מס' רישוי 58-701-32, נהוג בידי הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת").

בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בסכום הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה, כמפורט להלן:

א. נזק לרכב (אובדן מוחלט), על פי דו"ח שמאי, בסך של - 12,682 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של - 1,170 ₪.

ג. עוגמת נפש בסך של - 500 ₪.

להוכחת תביעתה הגישה התובעת חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובעת שהיא הבעלים של רכב התובעת בו נהגה בתה, פולונסקי אילנה, עובר לתאונה ותוצאותיה, ציינה בעדותה כדלקמן:

"אני הייתי בעלת רכב שמספרו 26-594-50. ביום 12.9.16 נהגה ברכב שבבעלותי בתי שקוראים לו פולונסקי אילנה. הרכב היה מעורב בתאונה. אני לא הייתי נוכחת בזמן התאונה. בתי ציינה בפני שמי שפגע ברכב שלה זו הנתבעת, רחלי גנון, שנהגה ברכב שמספרו 58-701-32. לרכב נגרמו נזקים חמורים והוכרז כאובדן מוחלט. הנזק לרכב שלי על פי דוח שמאי הוא בסך של – 12,682 ₪, שכר טרחת שמאי -1,170 ₪ ואני תובעת עוגמת נפש בסך של – 500 ₪. לתביעה צורפו מסמכים שמעידים על הנזק. מבקשת לפסוק את סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות".

בחקירתה הנגדית לשאלה: "היה לך ביטוח מקיף לרכב" השיבה: "כן. אנחנו מאוד מסודרים".

עדה מטעם התובעת, אילנה פולונסקי, אשר נהגה ברכב התובעת עובר לתאונה ותוצאותיה, תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה את הדברים הבאים: