ת"ק 44169-01-15 פסח נ' אור ואח'

1.התובע הינו הבעלים של דירה בשלומי, רח' ניצן 37 (להלן: "דירת התובע").

בתקופה הרלבנטית לתביעה שבפניי היה נתבע 1 (להלן: "הנתבע") הבעלים של דירה שנמצאת מעל דירת התובע (להלן: "דירת הנתבע").

2.לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, במשך תקופה של כשנתיים היו נזילות מים מדירת הנתבע למטבח, לחדר הכביסה, למקלחת ולשירותים שבדירת התובע. משפנה אל הנתבע בדרישה לתיקון הנזילות והנזקים שנגרמו, שלח הנתבע "...'חפרים' למיניהם שעשו נזק יותר גדול ולא תוקן כלום".

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבע לתקן את כל הנזקים ולפצות את התובע בסכום של 15,000 ₪ בגין עוגמת הנפש וההפסד הכספי שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מנזילות המים.

3.בתאריך 19/4/15 הגישה נתבעת 2 בקשה לצרפה כנתבעת נוספת, בטענה כי הנתבע מבוטח אצלה בביטוח אחריות ולכן היא זו שתישא בתשלום כל סכום, מעבר להשתתפות העצמית, שייפסק לטובת התובע בתביעה זו.

בהחלטתי מאותו יום נעתרתי לבקשת הצירוף וביום 10/5/15 הגישה נתבעת 2 כתב הגנה בשם שני הנתבעים.

4.לטענת הנתבעים, כעולה מכתב ההגנה, מקור הנזילות אינו מדירת הנתבע, אלא תוצאה של חסימת המעבר בין הקומות, שחסם התובע, על דעתו, על מנת למנוע מעבר של מי גשמים שהרטיבו את שטח הכניסה לדירת התובע, חסימה שגרמה להצטברות מים בתוך החלל שבין הקומה הראשונה והשנייה וזה מה שגרם לרטיבות בדירת התובע.

עוד נטען ע"י הנתבעים, בכתב ההגנה, כי הרטיבות והנזקים בדירת התובע "...נגרמו ככל הנראה מאיטום לקוי בדירתו ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו".

הנתבעים גם הכחישו את "...הנזקים ו/או הסכומים" להם טען התובע בכתב התביעה.