ת"ק 44135-05-14 מחאמיד נ' עבאדי ואח'

לפניי תביעה כספית במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין נזקים שנגרמו לקטנוע הרשום על שמו. לשיטת התובע ביום 1/2/14 נפגע הקטנוע, כתוצאה מפגיעת רכב הנהוג על ידי הנתבע 1 בנסיעה לאחור, נפל, התדרדר במדרון וניזוק באופן שחייב הכרזתו כאובדן גמור. הנתבעת 2, מבטחת רכב הנתבע 1, התגוננה כנגד התובענה וטענה כי היא סבורה שנסיבות הפגיעה בקטנוע אינן כמתואר בכתב התביעה וכי בין התובע לנתבע 1 קנוניה להוצאת כספים מידיה על אף העדר מעורבות בין רכב הנתבע 1 לנסיבות המקרה.

ביום הדיון התייצבו הן התובע הן הנתבע 1 והן נציגת הנתבעת 2. הנתבעת 2 ביקשה להציג דו"ח חקירה של חוקר מטעמה והבהירה כי בשל שגגה שנפלה לא התייצב החוקר לדיון. התובע הבהיר כי אינו עומד על חקירת החוקר על הדו"ח שערך, ובהתאמה הוגש הדו"ח לתיק ביהמ"ש.

לאחר ששמעתי את חקירות העדים נחה דעתי כי דין התביעה להידחות ואבהיר –

ראשית הובהר מפי התובע כי הוא עצמו לא ראה את התאונה. הלה העיד כי הקטנוע נמצא ברגיל בשימוש של בנו הבגיר וכי במועד הרלוונטי אין הוא יודע לומר אם בנו עשה שימוש בקטנוע עובר לפגיעה, ומתי יצא מהבית. לשיטתו דבר הארוע נודע לו מפי בנו אשר קרא לו לרדת אל הרחוב, שעה ששהה בביתו, ואז תוארה התאונה בפניו. לשיטתו הבהיר לו בנו כי הקטנוע חנה ברחוב הראשי לפני הכניסה לכיוון בתי המשפחה, וכי הנתבע 1, גיסו של התובע, הגיע למקום וביקש להחנות את רכבו ברוורס, ואז פגע בקטנוע שעמד במקום ואשר בו לכאורה לא הבחין. כתוצאה מהפגיעה נפל הקטנוע, והתדרדר אל תוך שביל הגישה אל הבתים, שביל מדרוני, ומכאן שיעור נזקו. לדבריו כאשר הגיע אל המקום הבחין בקטנוע כשהוא מושען על קורה. לאחר מכן טען כי הבחין בקטנוע כשהוא שוכב על הצד. התובע לא ידע לומר על איזה צד שכב הקטנוע.

נראה אם כן כי כל עדותו של התובע בנוגע לנסיבות המקרה אינה אלא בגדר עדות מפי השמועה, שלא ניתן ללמוד ממנה את נסיבות המקרה.

משלא הובא הבן לעדות לא ברור אם עשה שימוש בקטנוע ביום הארוע, האם ארע נזק כלשהו לקטנוע עובר לנסיעתו של הנתבע בנסיעה לאחור במקום והאם אמנם הועמד במקום שבו טוען התובע כי עמד. כן לא הובהר האם אמנם התרחשה התאונה בדרך שתיאר ומי ראה את הארוע מתרחש. אציין כי התובע טען שבנו לא נכח בעת התאונה אך משהוא עצמו לא נכח שם, ממילא מדובר גם בעניין זה מדובר בעדות מפי השמועה שרק הבן יכול לאמתה.

הנתבע 1 הותיר רושם בלתי מהימן על ביהמ"ש, וניכר כי הוא מנסה לטשטש ולעוות את העובדות.

כך, למשל עלה כי זה הסתיר מעיני החוקר את העובדה שהוא גיסו של התובע (עובדה אותה מסר התובע במהלך חקירתו כאשר נשאל אם הוא מכיר את הנתבע ואם בין השניים קשר קודם כלשהו), כך עלה כי מסר מספר גרסאות סותרות בנוגע לנסיבות נסיעתו לאחור; בנוגע למועד בו ארעה התאונה, ובנוגע להתרחשות בכללותה; בנוגע לסיבת הנסיעה לאחור – כאשר טען מחד כי נסע לאחור כדי לצאת מהמקום לסידורים בשעה שרעייתו וילדיו נותרו אצל משפחתם, ומנגד טען כי הגיע אל המקום כדי לאסוף את אשתו וילדיו; כאשר טען כי רעייתו נסעה איתו בחזרה מבית המשפחה ומנגד טען כי זו הוסעה בחזרה על ידי בני משפחתה, וכיוב'.

זאת ועוד - כאשר נשאל בביהמ"ש מדוע פגע בקטנוע טען כי לא הבחין בו, ולאחר מכן טען כי ראה אותו כאשר חלף על פניו בנסיעה לפנים טרם שנסע לאחור כדי לחנות, דבר המעורר סימני שאלה בנוגע לנכונות והיתכנות הגרסה ביחס לנסיעתו לאחור לאותו מקום, שם היה ממוקם הקטנוע, בו הבחין לכאורה כבר קודם לכן.

בהמשך טען כי כשפגע בקטנוע מדובר היה בפגיעה קלה ביותר, כדי להסביר מדוע לא נראתה כל חבלה בקטנוע בחלקו השמאלי, ומנגד טען כי את הנזק שנגרם לרכבו בגין הפגיעה האמורה תיקן מיד, יומיים שלושה לאחר הארוע, בשטחים, וכי נגרם נזק לפגוש האחורי של רכבו.