ת"ק 44110-06-14 תגר נ' עיריית חיפה

1. התובע , עו"ד במקצועו , ביצע עבירת חניה ברח' יבנה 3 בחיפה ביום 12.1.09 כאשר החנה את

רכבו כאשר שני גלגלים חונים על המדרכה . בעקבות עבירת חניה זו קיבל התובע דו"ח חניה

ע"ס 250 ₪ .

2. ביום 14.1.09 פנה התובע לנתבעת בבקשה לבטל את הדו"ח בנימוקים שונים – לא היה במקום

בו נעברה העבירה מקום חניה מותר אחר , החנייה היתה למשך מספר דקות , התובע נחבל ברגלו

ולכן לא יכול היה להחנות במקום מרוחק , על המדרכה לא היה סימון האוסר חנייה והעדר עבר

תעבורתי בשנתיים האחרונות המאפשר לתובע לבטל את הודעת הקנס בהתאם להנחייה מס'

4.3040 של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ( להלן "ההנחייה") .

3. ביום 19.3.09 התקבלה תשובה לקונית של עו"ד מריה אמורוב , ב"כ היועמ"ש , לפיה הבקשה

נדונה ולא נמצאה כל עילה לביטול הדו"ח . הוסבר כי גם חניה לזמן קצר מחייבת חניה כחוק .

3. לאחר מכתב זה החלה חליפת מכתבים ענפה בין התובע לבין נציגי הנתבעת שתחילתה ביום

5.4.09 וסופה ביום 8.1.14 . אין צורך לפרט במסגרת פסק הדין את כל חילופי הדברים ,

המפורטים בכתב התביעה ובמצורפיו .

מצאתי לנכון לציין רק מספר מכתבים שהאמור בהם רלוונטי להנמקת פסק הדין בכל הנוגע

להוצאות המשפט .