ת"ק 44039-06-13 שורצבוים נ' יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ ח.פ. 51-180907-1 ואח'

בפני תביעת התובע לחייב את הנתבעים לפצותו בסך של 30,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו בשני ארועים נפרדים הקשורים לרכבים שנרכשו מנתבעת 1 (להלן: "היבואנית"). אמנם התובע סבור כי יש קשר בין הארועים ולכך אתיחס בהמשך, אולם בפועל, מדובר בשני ארועים נפרדים ולפיכך גם אדון בהם בנפרד.

ארוע שריפת הרכב ואובדן הסחורה שהיתה ברכב

1.התובע החזיק ברשותו רכב שברולט סוואנה שנקנה מהיבואנית על ידי חברת "כרומטל כימיקלים בע"מ" ואשר שימשה אותו לעבודתו.

ביום 26.7.2006, בעת שהרכב היה חונה, ארעה בו התלקחות פתאומית ונגרם נזק רב לרכב ובעיקר לחלקו הפנימי.

אציין כבר עתה כי במסגרת הליך זה אינני נדרשת לשאלת האחריות לקרות הדליקה ברכב ואף לא בשאלת הזכאות לתגמולי ביטוח בגינה. תגמולי הביטוח שולמו זה מכבר על ידי הנתבעת 2 לבעלת הרכב. בין הנתבעת 2 (להלן: "המבטחת") לבין היבואנית מתקיים הליך משפטי נפרד בבית משפט השלום בתל אביב ואשר בו מתבררת תביעת שיבוב של המבטחת כנגד היבואנית בגין תגמולי ביטוח בסך כולל של 186,343 ₪.

לא הובאו בפני פרטים כלשהם הנוגעים לרכיבי הנזק שבגינם שולמו תגמולי הביטוח ובאם תשלום זה כולל פיצוי בגין סחורה שהיתה ברכב ואשר בחלקה ניזוקה כפי שעולה מתמונות הנזק שצולמו על ידי שמאי המבטחת.

2.בתביעה שבפני טוען התובע כי ללא קשר לשאלת הגורם להתלקחות הרכב, הוא זכאי לפיצוי ממי מהנתבעות הן בגין סחורה שהיתה ברכב הכוללת אגודות ניקל לציפוי חשמלי ומלחי ניקל שונים וזאת בשווי נטען של כ- 50,000 ₪ (להלן: "סחורת הניקל") ובנוסף, נדרש על ידו פיצוי בגין 500 ש"ח עלות מכונאי שנאלץ התובע להזמין על מנת לשחרר את הילוכי הרכב ולאפשר את גרירתו לאחר השריפה, מראה אמצעית שכללה מצלמת רברס, רדיו טייפ, ספסל, וילונות וגומי להעמסת משטחים כולם בשווי של 7,200 ₪, וכן החזר שווי וו גרירה שלא פורק מהרכב.

בפתח הדיון הראשון שהתקיים בפני הבהרתי לתובע כי כל הרכיבים, למעט הסחורה, הינם רכיבים שהפיצוי בגינם אמור היה להיכלל בתגמולי הביטוח ששולמו לבעלת הרכב ומשלא הצביע על זכאותו האישית להחזר עלויות אלה להבדיל מבעלת הרכב, שהיתה גם בעלת פוליסת הביטוח, וממילא גם לא הביא בפני נתונים ביחס לתגמולי הרכב ששולמו ומה הם כללו, לא עומדת לתובע עילת תביעה בגין רכיבים אלו (וזאת מעבר לשאר טענות שהועלו בענין זה על ידי היבואנית).

מכאן, שהרכיב היחיד של התביעה, שנובע מארוע שריפת הרכב ולמרות זאת מצאתי שיש מקום לדון בו ולבחון באם זכאי התובע לפיצוי בגינו, הינו ביחס לסחורה שהיתה ברכב, וליתר דיוק, כפי שגם התובע עצמו דקדק בדיון ביום 10.3.14, התביעה הינה אך ורק ביחס לסחורה שלא ניזוקה בשריפה ולפיכך, ממילא לא שולמו תגמולי ביטוח בגינה.

3.בהקשר לסחורה זו, טענת התובע כנגד כל אחת מהנתבעות מעט שונה. כלפי היבואנית טוען התובע כי לאחר שהרכב נגרר לחצריה של היבואנית, פנה התובע לנציגי היבואנית וציין בפניהם כי קיימת ברכב סחורה רבה אשר לא ניזוקה בסחורה לאור העובדה כי מדובר בעיקר בסחורת הניקל, אשר החזיק ברכבו מתוך כוונה למכור אותה מדי פעם. לטענת התובע אין מדובר בסחורה השייכת לחברה בעלת הרכב, אלא סחורה שקיבל בירושה משותפות של אימו שפורקה, והוא החזיק אותה ברכב, כאמור, לצורך מכירתה כעוסק פרטי, ושלם כך אף נרשם כעוסק מורשה.