ת"ק 43996-06-15 לסרי נ' חדד ואח'

רקע 

1.התובעת והנתבעים הם שכנים בבית משותף. דירת התובעת היא דירת קרקע (להלן: "דירת התובעת") אשר נמצאת מתחת לדירת הנתבעים (להלן: "דירת הנתבע").

2.התובעת הלינה בפני הנתבע 1 (לעיל ולהלן: "הנתבע") מספר פעמים, במשך כמה חודשים, כי מקור הרטיבות נובע מהצנרת של הנתבעים, והנזילה גרמה לתובעת נזקים כבדים לדירתה.

3.הנתבע סירב לתקן את בעיות הנזילה שנחשדו כי באות מדירתו, בטענה שהנזילה אינה מדירתו ודרש שהתובעת תפסיק להטריד אותו.

4.התובעת פנתה אפוא למישור המשפטי ומכאן התביעה שבפני.

טענות הצדדים

5.לטענת התובעת, עקב תופעת רטיבות שמקורה בדירת הנתבע ניזוקה דירתה. לטענתה, הרטיבות השחיתה קירות וכן הזיקה לארונות בדירתה. התובעת הזמינה שמאי שאמד את נזקי הרטיבות בסכום כספי ניכר.

6.לטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות, מן הטעם כי אין כל עילה כלפי הנתבעים העומדת מאחורי הגשת התובענה. הנזק הנטען על ידי התובעת לא נגרם בשל אחריותם של הנתבעים, אלא בשל קו ביוב השייך לבניין, אשר אינו שייך לנתבעים.

דיון והכרעה

7.הסוגיה המרכזית העומדת לנגד בית המשפט זה היא להעריך מהו מקור הרטיבות, האם בצינור הביוב של הבניין בו נמצאת דירת התובעת, או שמא מקורה של הרטיבות היא בדירתם של הנתבעים.

8.מטעם הצדדים העידו התובעת הנתבע וכן השרברבים, אשר עבדו בדירות הצדדים ועדויותיהם יכולות היו לשפוך אור על סוגיית הרטיבות.