ידובנר נ' בכנר

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות הנתבעת, ובמסגרתו חויבה הנתבעת בחלק מהסכום הנתבע.

התובעת מתנגדת לביטול פסק הדין, בתגובה מפורטת ומנומקת שהוגשה לבית המשפט.

חלוף המועד להגשת הבקשה - פסק הדין ניתן כנגד הנתבעת ביום 28.6.17, ומזכותה של הנתבעת היה להגיש בקשה לביטולו, בתוך 7 ימים מיום המצאתו אליה, כפי שצוין בו. למרות זאת, הבקשה הוגשה בחלוף 30 יום ממועד פסק הדין, מבלי שיש בצד הבקשה כל בקשה להארכת מועד, כנדרש על פי דין. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

אשר לסיבת אי ההתייצבות - נטען כי הנתבעת לא זלזלה בהליך המשפטי, אלא סברה בתום לב שהדיון יידחה בהתאם לבקשה שהגישה, ואף "נאמר לה במזכירות בית המשפט לתביעות קטנות שסיכויי הבקשה לדחיית הדיון להתקבל, הינם בסבירות גבוהה מאוד, עקב הסיבות שפורטו בבקשתה" (סעיף 1 (א) לבקשה).

אין בידי לקבל טענות אלה של הנתבעת. משנקבע דיון בבית המשפט, חובתה של הנתבעת הייתה להתייצב לדיון, וככל שבחרה שלא להתייצב, עליה לדעת את הסיכונים הכרוכים בכך, לרבות מתן פסק דין נגדה, בהעדר התייצבות.

הגשת בקשה לדחיית דיון, אין בה כדי לשלול חובת התייצבות זו, ורק אם הנתבעת אחזה בהחלטה הדוחה את הדיון, רשאית הייתה שלא להתייצב. הגשת בקשה לדחיית דיון ואי התייצבות, כמוה כקביעת עובדה בפני בית המשפט, וכפיית דחיית הדיון עליו, דבר שאינו מקובל על פי הדין.

אף הטענה כאילו נאמר לנתבעת על ידי המזכירות, שסיכויי הדיון להידחות הם גבוהים, אינה טענה שביכולתו של בית המשפט, ליתן לה כל משקל. בית המשפט הוא זה המחליט על דחיית הדיונים, כמו גם על מתן כל סעד המתבקש ממנו, במסגרת ההליך המשפטי. דברים אלה ידועים היטב לנתבעת, או אמורים להיות ידועים היטב, ולכן, גם טענה זו הנעדרת כל תשתית ראייתית, אין ביכולתו של בית המשפט לקבלה.

אשר לסיכויי ההצלחה - נטען בבקשה כי לנתבעת סיכויים טובים להצליח בהגנתה, תוך הפנייה לאמור בכתב ההגנה, ומכל מקום נטען לחילופין, כי היא זכאית להפחתה כספית, הנדרשת על ידי התובעת, בשל חוסר תום ליבה של האחרונה (סעיף 1 (ב) לבקשה). מנגד, טוענת התובעת כי אין סיכויי שהגנתה של הנתבעת תתקבל, או יופחתו סכומים שנפסקו לטובתה, שכן, אין הכחשה בכתב ההגנה בדבר חבותה להשיב לתובעת את סכומי השכירות העודפים שקיבלה, בתקופה בה לא התגוררה בדירה, ובנוסף, אין כל עיגון עובדתי לדרישות הכספיות הנגדיות שהופנו על ידי הנתבעת כלפי התובעת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, לרבות בכתב התביעה וטענות ההגנה, נחה דעתי כי אין מקום לקבל גם טענות אלה של הנתבעת.