ת"ק 43883-01-12 קוגן נ' מור

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה . זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים .

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל ומהם סיכויי ההגנה.

המבקש חדל במחדל דיוני מהותי בהעדר התייצבות. לטענת המבקש ההזמנה לדיון לא הומצאה לכתובת המעודכנת, ומשכך לא ידע על מועד הדיון. לטענתו, פנה הלא הוא לבית המשפט, בבקשה לעדכון כתובתו החדשה אך חרף זאת, ההזמנה לדיון נמסרה לכתובתו הישנה.

מעיון בפרוטוקול מיום 12.6.14 ובאישור ההזמנה לדיון מיום 13.4.14, צוין כי הנמען העתיק כתובת מגוריו, אך מנגד המבקש לא טרח לעדכן כתובתו העדכנית באמצעות הגשת בקשה מתאימה בתיק ומשכך אין לו להלין, אלא על עצמו. יובהר, כי לעניין זה, אין די בציון עובדת החלפת הכתובת, אגב אורחא, במסגרת תגובה שהוגשה ע"י המבקש בתיק.

זאת ועוד, המבקש הגיש כתב הגנה והתייצב לדיון בספטמבר 2013, והיה ער להתנהלות ההליך.

בנסיבות אלה אין עילה להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

יחד עם זאת, רשאי בית המשפט לשקול לבטל פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה ( ע"א 64/53 כהן נגד יצחקי, פ"ד ח 395).

לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה נועד לשמירה על הזכות החוקתית של גישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נגד לוינזון, ניתן ביום 27/2/01), לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל, ע"א 5000/92 בן ציון נגד הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח(1)830).