ת"ק 43745-11-15 הראל ואח' נ' יניב ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד.

בין הצדדים נכרת הסכם לפיו יבצע הנתבע עבור התובע עבודת נגרות כדלקמן: פירוק מדרגות ישנות והתקנת מדרגות עץ חדשות על גבי פרופיל מתכת קיים, בניית ארון מתחת למדרגות ולו שתי מגירות. עבור העבודה הוסכם על תשלום בסך 9,000 ₪, מתוכם שילם התובע מייד 5,000 ₪.

התובע טוען כי הנתבע פירק את המדרגות ומאז חדל לעבוד והותיר את התובע ובני ביתו ללא מדרגות במשך חודש וחצי. לאחר מכן ולאחר הפצרות התובע הגיע הנתבע והרכיב את המדרגות הישנות, ללא החלק המאונך שבין משטחי דריכת המדרגות המאוזנים (כונה ע"י הצדדים "מראות", "סוקלים", "רייזור" וכד', יקרא למען הקיצור "מראות"). התובע טען כי הנתבע הביא את דלתות הארונות והמגירות בצבע ירוק, שמעולם לא נבחר על ידו, ולכן לא הסכים להתקנתם. מאז נתגלעה המחלוקת בין הצדדים, כאשר הנתבע סבור כי התובע שינה את דעתו באשר לצבע ושבחר, ודרש תוספת של 2,160 ₪ עבור החלפת הצבע ואילו התובע עומד על כך שהזמין מלכתחילה את הצבע החום, והטעות היתה של הנתבע, כך שאין לקבל את דרישתו לתוספת תשלום. בהקלטת השיחה של התובע עם הצבע מר אוסאמה לא נמצא ממצא לכאן או לכאן, והצבע ניסה להימנע מלקחת חלק בויכוח בין הצדדים.

התובע הגיש תביעה ע"ס 15,000 ₪ עבור הסכום ששילם, נזק בגין הפסד זמן ואובדן המראות, ועוגמת נפש. הנתבע הגיש תביעה שכנגד בסך 9,526 ₪ בגין חומר הגלם והעבודות של דלתות הארון והמגירות, הפסד רווח בעבודה, תשלום לצבע עבור שיפוץ וצביעת המדרגות הישנות וחומרי התקנה, נסיעות רבות לבית התובע, ימי עבודה ועגמת נפש.

מצב הדברים היום הינו כי המדרגות בצבע חום מתוקנות בבית התובע והארון, המגירות והמראות לא. לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות ביניהם, איני מוצאת מקום לחייב בביצוע עבודות, עקב משבר האמון, ופסק הדין יתייחס לתוצאה הכספית בלבד.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בראיותיהם, אני מוצאת כי התובע הוכיח את טענתו כי הצבע שהזמין לעבודות העץ היה חום (מסרון מיום 15/4/15 "מולי תוכל לארגן לי את הדגם הזה בצבעים חום כהה...). גם בדיון הציג התובע דוגמת עץ צבוע, שקיבל מהנגר בצבע חום. הנתבע הפנה למסרון מיום 13/7/15, לפניו נשלחה תמונה של אותו לוח עץ, והתובע כותב "...ואני מעביר לך את מס צבע העץ מסוג בוצר שראיתי אצל דב שבוע שעבר..." וטוען כי רק אז בחר התובע את הצבע החום. איני מקבלת הטענה לאור המסרון המוקדם לעיל, ודברי התובע באותו מסרון בהמשך: "... והסכמתי לקבלו עם הצבע שהוא אכן הצבע שרציתי מהתחלה". לכל אורך ההתכתבות התובע טוען כי הנתבע הביא לו את הדלתות והמגירות בצבע שלא הזמין (ת/1) והנתבע טוען כי התובע שינה את דעתו. אין כל תימוכין לבחירת הצבע הירוק ע"י התובע. (המסרונים, נספח ג' לכתב ההגנה שכנגד).

אני מוצאת כי דרישת הנתבע לתוספת תשלום אינה מבוססת, ונוצר הרושם כי עקב הטעות בצבע שסופק, נגרמו לו הוצאות, שהפכו את הצעת המחיר ללא כדאית. הציפיה הינה מבעל המקצוע שיכתוב הזמנה מפורטת, ובה כל המאפיינים, ואם לא עשה כן, ישא בנזק של טעות או אי הבנה עם הלקוח.

הסיכום הינו כי התובע שילם 5,000 ₪ וקיבל את המדרגות שלו, צבועות בצבע הנכון (ת/3), וללא המראות, שהיו למדרגות ללא חולק (ת/1(2)). אני דוחה את טענת התובע כי הנתבע השאיר את ביתו ללא מדרגות (סעיפים 7, 8, 10 לכתב התביעה) לאור המדרגות הזמניות (ת/2, פרוטוקול, עמ' 1, שורות 29-30). אני דוחה גם את הטענה לצביעה באיכות גרועה, לאחר שבכתב התביעה לא טען התובע כי המדרגות נצבעו כלל, ומאחר והטענה לא הוכחה.

התובע הציג הצעות מחיר להשלמת המראות למדרגות בסך 2,800-3,000 ₪ (נספחים ו', ז' לכתב ההגנה שכנגד).