ת"ק 43679-05-17 חזון נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפני תביעה כספית על סך 5,951 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים שהתרחשה, לטענתו, בתאריך 13.5.16 ברח' אבא-חושי בחיפה עם רכב בו נהג הנתבע 2 (להלן: "התאונה"). בזמן התאונה אשתו של התובע, גב' ציונה חזון, נהגה ברכב התובע.

הנתבעת 1 הינה חברת ביטוח שביטחה את רכב הנתבע בזמנים הרלוונטיים לתאונה.

כתב התביעה שהוגש נוסח באופן תמציתי ביותר, ולפיו רכב התובע נסע ברמזור ירוק ורכב הנתבע, ככל הנראה, נסע ברמזור אדום ופגע ברכב התובע.

בבית המשפט הסביר התובע כי הוא יחד עם אשתו, שנהגה ברכב, פנו בצומת דניה שמאלה לרח' אבא חושי, כשהם נוסעים בנתיב הימני, ולאחר שכבר השלימו את הפניה הרגישו חבטה חזקה מאחור, מאחר ורכב הנתבע, שלא הצליח לבלום, פגע בפגוש האחורי (פרוטוקול עמ' 2 ש' 2-8). התובע סימן על גבי מפה את מיקום התאונה (במ/2). לטענת התובע, הנתבע הגיע מכיוון האוניברסיטה ועבר באור אדום (פרוטוקול עמ' 2 ש' 6 וש' 13). במענה לשאלת נציגת הנתבעת מסר התובע כי לפני הפניה הוא היה שני או שלישי ברמזור וכי אחרי רכבו לא נסעו רכבים נוספים באותו נתיב (פרוטוקול עמ' 2 ש' 13-18).

בנוסף העיד התובע כי לאחר התאונה הנתבע ניגש לרכבו, התנצל ואמר כי לא הספיק לבלום. לטענת התובע נגרמו לרכבו נזקים הנראים בתמונות שמאי (ת/1), כולל קילוף צבע הנראה בתמונה בעמ' 1 של ת/1 (תמונה 275-6).

זאת ועוד, התובע מסר כי גם ברכבו של הנתבע נותר נזק כתוצאה מהתאונה, על אף שטען באותה נשימה כי לא הסתכל על רכבו של הנתבע (פרוטוקול עמ' 2 ש' 20-22).

גב' ציונה חזון, שנהגה ברכב התובע, העידה כי היא פנתה בצומת דניה שמאלה, השלימה את הפניה ופתאום שמעה חבטה ברכב, מאוד נבהלה וכלל לא יצא מהרכב לאחר התאונה. לטענתה של גב' חזון, הנתבע ניגש לחלון שלה, התנצל ואמר כי לא הצליח לבלום. גב' חזון העידה כי, להארכתה, הנתבע הגיע עם רכבו מכיוון האוניברסיטה ועבר באור אדום בטרם התנגש בה (פרוטוקול עמ' 3 ש' 3-10).

גב' חזון טענה כי הפגוש של רכב הנתבע נסדק כתוצאה מהתאונה וסימנה את הנזק על גב' ת/1 (תמונה 275-5). במענה לשאלת נציגת הנתבעת, גב' חזון, מסרה כי אינה זוכרת אם קילוף הצבע בפגוש (אליו התייחס התובע כנזק מהתאונה) היה לפני התאונה.

בנוסף העידה גב' חזון, בניגוד לתובע, כי לאחר שפנתה שמאלה בצומת דניה אחריה נסעו רכבים נוספים בנתיב. לשאלה, האם בלמה את הרכב באופן פתאומי בגלל שרכב צד ג' נכנס לנתיבה, טענה כי אינה זוכרת דבר כזה (פרוטוקול עמ' 3' ש' 29-30) ולאחר מכן טענה שלא בלמה, אך רכבה נשאר במקום לאחר התאונה, מאחר והמנוע נכבה.

לגרסת הנתבע, הוא נסע אחרי רכב התובע ברח' דניה ופנה בצומת שמאלה אחרי רכב התובע, כאשר נהגת הרכב בלמה בפתאומיות, מאחר ורכב צד ג' נכנס לנתיבה (פרוטוקול עמ' 4 ש' 3-7). הנתבע העיד שגם הוא בלם ועצר בצמוד לרכב התובע מבלי לפגוע בו (פרוטוקול עמ' 4 ש' 8-11). הנתבע טען כי מסר פרטים לתובע, אך מבחינתו לא נגרמו נזקים לשני כלי הרכב מאחר ולא הייתה פגיעה.

הנתבעת הגישה לתיק בית המשפט תמונות רכב הנתבע, שצולמו לאחר שהוגשה לחברת הביטוח דרישה מצד התובע (נ/1). בתמונות אלו לא נראה כל נזק לפגוש הקדמי של רכב הנתבע, והוצהר על ידי הנתבעת כי על אף קיומה של פוליסת ביטוח מקיף, לא התבקש כל תיקון מצד הנתבע.

עוד נטען על ידי הנתבעת כי הנזקים ברכב התובע, כפי שתועדו על ידי שמאי מטעמו אינם מתיישבים עם תיאור התואנה ולא נגרמו כתוצאה ממנה. עוד נטען כי לא ייתכן כי רכב הנתבע נסע מכיוון האוניברסיטה וניסה "לגנוב" רמזור מאחר ורכב התובע לא היה הרכב הראשון שפנה מכיוון רח' דניה לאבא-חושי ואף לא היה האחרון, ועל כן גרסת התובע אינה הגיונית.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את שני הנהגים ואת התובע ועיינת בתמונות שהוגשו לתיק בית המשפט נחה דעתי לדחות את התביעה, ואנמק: