ת"ק 43661-05-17 ניישטוט ואח' נ' פרץ ואח'

1.תביעה לתשלום נזקים שנגרמו כפי הנטען לרכב התובעת באירוע תאונתי מיום 30.3.17, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

לגרסת התובעת, בעת שיצאה מחניית מרכז מסחרי והאטה לפני כניסה לכיכר, נסע רכב הנתבעים בנסיעה אחורנית בתוך הכיכר, וחרף צפירות התובעת פגע ברכבה.

לגרסת הנתבעים בעת שהוסע רכבם בכיכר משאית צד ג' החלה נכנסת לכיכר מימין ולפיכך עצר הנהג את הרכב, אולם התובעת שביקשה להיכנס לכיכר המשיכה ופגעה ברכב הנתבעים מאחור, כפי הנראה משלא שמה לבה לקיומו של הנגרר.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

כבקשת התובעת, בטרם ניתן פסק הדין, ניתן צו המורה למשטרת ישראל לאתר הקלטת שיחה שנטען ע"י התובעת כי בוצעה ביום האירוע למוקד 100, אולם משטרת ישראל מסרה בתשובה כי שיחה כאמור לא אותרה במערכות ולא נפתח אירוע כפי הנטען.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3.בסיסית המדובר בגרסאות מנוגדות והנטל להוכחת התביעה מוטל על התובעת.

מצאתי לקבל ולתת אמון בעדות נהג רכב הנתבעים, בעדות רעייתו ובעדות העד הניטרלי.

עדויות אלה היו פשוטות, קולחות ומתיישבות עם ההיגיון והשכל הישר ואף לא נסתרו בכל ראיה, והן הותירו בי רושם מהימן. שוכנעתי בדבר העדר העניין של העד הניטרלי ומכאן חשיבות עדותו.

גרסת התובעת אף אינה מתיישבת עם העובדה כי רכב הנתבעים הינו בעל נגרר גדול ממדים, קרוואן טיולים, כאשר הטענה כי ביצע נסיעה אחורנית בתוך כיכר. מקובלת עליי עדות הנהג כי הדבר אינו מתיישב עם כל היגיון ואף עם כיווני סטיית הנגרר בעת ביצוע נסיעה אחורנית.