ת"ק 43636-10-14 וולובינסקי נ' גולדמן ואח'

בפני בקשת הנתבעות להורות על דחיית התביעה על הסף בשל קיומו של מעשה בי-דין בשל פסק דין שניתן בתביעה מקבילה שהגישה התובעת בבית הדין לעבודה.

על פני הדברים ברור שתביעת התובעת ביחס לתשלום שכר וזכויות סוציאליות אינה בסמכות בימ"ש זה ולגביה פסק הדין בבית הדין האזורי מהווה מעשה בי-דין.

אלא שהנתבעות אינן דקות פורתא בבקשה, שכן באשר לחלק התביעה הנוגע לנזקי גוף כתוצאה מהארוע הנטען, פסק הדין אינו מהווה מעשה בי-דין וחבל שהנתבעות, אשר ברור כי הן מיוצגות על ידי עו"ד לצורך הכנת בקשה זו, טוענות כך.

מכאן שהבקשה לדחיית התובעת בכל הנוגע לנזקי הגוף שנטען כי נגרמו לתובעת דינה להידחות מטעמיה.

אלא שעיון בכתב התביעה בכל הקשור לתביעה בגין נזקי גוף מעלה שתי בעיות אחרות:

האחת - כי על מנת שלתובעת תהא עילת תביעה כנגד הנתבעות היא צריכה להצביע על רשלנות או עוולה אחרת מצידן, או להצביע על כך שהן יורשות המנוח ואחראיות כלפיה, למעשי המנוח הנטענים, מכוח היותן יורשות עזבון המנוח.

השניה - באם לתובעת טענה לקיומה של נכות כתוצאה מהארוע, אין התביעה מתאימה לבירור כתביעה קטנה.

משכך, וקודם למתן הוראה באשר להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעות (אשר ביקשו ארכה לעשות כן) ובכדי לחסוך בהוצאות מיותרות, אני מורה לתובעת להודיע באם היא עומדת על המשך ניהול התביעה, ובאם כן: האם היא מייחסת לנתבעות אחריות למעשי המנוח או תובעת אותן כיורשות עזבון המנוח – וכן להודיע באם היא טוענת לקיומה של נכות כתוצאה מהארוע המתואר בתביעה.

הודעת התובעת תנתן בתוך 15 יום ובהתאם לה ינתנו הוראות באשר להמשך ניהול ההליך.

בהעדר הודעה אניח כי התובעת אכן טוענת לקיומה של נכות צמיתה ובהתאם אורה על העברת הדיון לבית משפט השלום.

בשלב זה מוארך המועד להגשת כתב הגנה עד למתן החלטה אחרת.