ת"ק 43620-07-15 עינת ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה למתן היתר לייצוג בהתאם לסעיף 63 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984.

הבקשה הוגשה על-ידי הנתבעת שהינה חברת ביטוח, בטענה כי טענות ההגנה שלה הינן טענות עובדתיות ומשפטיות, לרבות טענות לעניין פרשנות פוליסת הביטוח הרלוונטית וכן פרשנות של פסק-דין שניתן בהליך משפטי אחר – וטענות אלו מצריכות הבנה משפטית. לא זו אף זו, לשיטת הנתבעת, יכול שיתעורר הצורך לחקור עדים בקשר לטענות אלה ונציגיה אינם מיומנים במלאכת חקירות העדים. אי לכך, טוענת המבקשת כי על מנת לא לפגוע בהגנתה, יש לאפשר לה ייצוג משפטי.

התובעים מתנגדים ומפנים לרציונל שמאחורי איסור ייצוג בבית משפט לתביעות קטנות, המתקיים, לטענתם, בעניינם.

סעיף 63 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984 (להלן: "החוק") קובע:

• ייצוג בעל דין בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו ; ...... ".

  במילים אחרות, הכלל הוא כי מתדיינים בבית משפט לתביעות קטנות לא יהיו מיוצגים על-ידי עורך-דין ורק במקרים נדירים ובהתקיים טעמים מיוחדים , יסטה בית המשפט מכלל זה.

  לעניין זה ראו תק' (י-ם) 2078/99 ויינברג נ' עיריית ירושלים ואח' (פורסם בנבו), שם נקבע כי:

  "המטרה בהקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות היתה והינה שיהיה מקום בו יוכלו יחידים לברר תביעותיהם בעניינים המפורטים בסעיף 60 לחוק. הדגש הושם על כך שההליכים בבית משפט זה יהיו מהירים, יעילים וזולים. זה הטעם שנקבע בסעיף 63 לחוק, איסור על ייצוג ע"י עורך דין. אומנם הותירו בידי בית המשפט את הסמכות לסטות מהאמור, אך זאת רק מטעמים מיוחדים שירשמו. הדברים נאמרו במפורש בדברי ההסבר שבהצעת חוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ה – 1975, שם נאמר: "...משום כך מוצע שלא יהיה תובע בבית משפט לתביעות קטנות אלא יחיד. לא כן הנתבע שיכול שיהיה תאגיד, ושניהם ללא ייצוג של עורך דין או שלוח אחר, אלא ברשות בית המשפט לאחר שראה טעם מיוחד לדבר......".