ת"ק 43619-11-15 אריכא נ' אלבז

בפני תביעות הדדיות בין בעלי הדין בקשר לשירות הובלה שהתובע ביצע עבור הנתבעת כאשר הוביל עבורה ציוד גן ממקום למקום.

התובע בתביעתו טוען שהוא התחשב במצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת ולכן הסכים לקבל את תמורת ההובלה בתשלומים בשיעור של – 1,000 ₪ בכל חודש.

הוסכם כי הנתבעת תפקיד בידי התובע שיקים לביטחון ובכל חודש תגיע אליו לשלם מזומנים תמורת השיקים שיוחזרו לה.

אולם, לטענת התובע, הנתבעת לא פרעה את שלושת התשלומים האחרונים וכתוצאה מכך – ברשותו שלושה שיקים בסך – 1,000 ₪ כל אחד מיום 5.12.14 , 5.1.15 ו 5.2.15 . השיקים עברו את מועדם והוא לא יכול להגיש אותם להוצאה לפועל, לכן הוא פונה לבית המשפט ומבקש 3,000 ₪ ועוד 500 ₪ כפיצוי.

בתביעה שכנגד הנתבעת טוענת שאכן שילמה לתובע רק 3,000 ₪ על חשבון מלוא הסכום של 6,000 ₪ , אך סירבה לשלם לו את היתרה וזאת מכיוון שבעת הובלת הציוד נעדרו שני מתקנים – מגלשה, ונדנדה זוגית. על מנת לרכוש ציוד חדש הנתבעת טוענת שהיא צריכה לשלם 7,200 ₪ והיא מסתמכת על הצעת מחיר מיום 19.4.2016 .

בעת הדיון שהתנהל בפני ביום 13.6.16, התובע לא התייצב על מנת לטעון טענותיו. לאחר ששמעתי את טענות הנתבעת החלטתי לדחות את התביעות ההדדיות ולהלן הנימוקים לכך:

1. לא ברור לבית המשפט מדוע הנתבעת שילמה לתובע שלושה שיקים בעבור ההובלה, ללא התנגדות, אם אכן נעלם ציוד כה יקר בעת הובלתו, ואילו מתנגדת הנתבעת לשלם את התשלומים האחרונים. יש לציין שהתובע טען בתביעתו שרק לאחר שהנתבעת התקשתה לשלם את התשלומים, היא העלתה לראשונה את הטענה בנוגע לציוד החסר.

2. גם אם נכון הדבר שהציוד נעלם כתוצאה ממעשה או מחדל התובע, הנתבעת לא הצליחה לשכנע את בית המשפט שהיא זכאית לסך של – 7,000 ₪. גם לטענת הנתבעת הציוד לא היה חדש אך היא טוענת שמגיע לה לרכוש ציוד חדש.

3. בפועל, הנתבעת, תוך כדי סירובה לשלם את מחצית הסכום שנקבע עבור ההובלה, דאגה לפצות את עצמה בסך של – 3,000 ₪. לשיטתי, הנתבעת לא הוכיחה הפסד נוסף.

אשר על כן אני דוחה את התביעות ההדדיות ללא צו להוצאות.