גליק נ' פוקס - ויזל בע"מ

בפניי תביעה קטנה לקבלת פיצוי בטענה למשלוח 33 הודעות דוא"ל בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת).

על-פי הנטען בכתב התביעה התובעת לא נתנה הסכמתה לקבלת הודעות כנדרש בחוק ולכן אלו נעשו בניגוד לדין. התובעת טענה ונראה כי אין מחלוקת לעניין היקף הודעות הפרסומת שהתקבלו אצלה 33 הודעות דוא"ל, ועל כן העמידה התובעת תביעתה על סך של 33,000 ש"ח בהתאם לתקרת הפיצויים לדוגמה הקבועה בסעיף-קטן 30א(י)(1) לחוק התקשורת.

מנגד טענה הנתבעת כי התובעת הצטרפה למועדון הלקוחות של הנתבעת, ובטופס ההצטרפות נכתב במפורש כי אם אין היא מעוניינת לקבל הודעות פרסומת עליה לסמן איקס במקום המיועד לכך בדף ההצטרפות בן מספר שורות בודדות וזה לשונו במסמך שהציגה בפני בית המשפט נוסף לאפשרות סירוב מפורשת בסעיף מוקדם יותר:

מתחת למילים אלה חתמה התובעת על הצטרפותה למועדון, התובעת לא מחקה דבר ולא טענה כי הביעה התנגדות. יתרה מזו, התובעת לא ציינה בכתב התביעה דבר על הצטרפותה למועדון שיש לכך נפקות ראייתית אך לא פחות מכך, נפקות לאופן בחינת ההסכמה והבעתה השונים ממשלוח הודעות ספאם סתם.

נוסף לאמור בעת ההצטרפות היה בידי התובעת מקום המיועד להבעת התנגדותה למשלוח הודעות ושוב לא סומן זה, ונראה כי אומד דעת הצדדים מלמד על הסכמה מפורשת ואין לפרש אחרת או לתהות אחר אפשרות הטעיית הלקוחה המלל סביב ההצטרפות נוגע לדיוור ולא ניתן לדלג עליו. אין מדובר באותיות קטנות. התובעת לא טענה לחתימה מהירה בלא לשים לב , היא לא ציינה דבר על טופס הצטרפות למועדון ובו התייחסות מפורשת ברורה לעניין זה בדף ההצטרפות.