אביב נ' מדינת ישראל

בתאריך 21.7.15 בסביבות השעה 21:30, ניזוק רכבו של התובע מסוג טויוטה מ.ר. 91-809-66 (להלן: "הרכב") בתאונה שארעה בתחום "מעבר ריחן" שבצפון השומרון (להלן: "המעבר").

בעוד שהתובע טוען כי התאונה ארעה עקב הפניית תנועת כלי הרכב במעבר לנתיב שבו היה מוצב תמרור "באמצע הדרך" וכי תמרור זה ככל הנראה "שכב" באותה עת על הכביש באופן שהיווה מכשול לתנועת כלי הרכב במקום, טוענת הנתבעת להגנתה כי היה זה התובע שהתנגש עם רכבו בתמרור שהוצב ועמד במקום באופן תקין, משום שלא הבחין בו מבעוד מועד.

בעדותו בבית המשפט תיאר התובע את שארע, כך:

"אני חזרתי הביתה מיום עבודה. בשעות הערב אנחנו פשוט נוסעים ישר,

מרימים לנו את המחסום וממשיכים ישר לנתיב. בשעות הלילה הנתיב

תחום עם הפלסטיקים האדומים ומפנים את התנועה שמאלה וימינה

ב"סלאלום". שמעתי רעש, לא הבנתי ממה, יצאתי החוצה, ראיתי את

התמרור שוכב על הכביש, וצמוד אליו בולט מהכביש התחלה של עמוד

נוסף שהורידו אותו כנראה לפני, עם קצוות משוננים וחלוד גם...".  

התובע הוסיף וטען כי כל פניותיו אל נציגיה השונים של הנתבעת בבקשה לקבל לידיו את סרטי הצילום המתעדים את המתרחש במעבר ו/או את האישור להצבת התמרור במקום, לא נשאו פרי.

לתמיכת גרסתו הציג התובע את הצילומים ת/1 בהם נראים ומסומנים נתיב וכיוון נסיעתו במעבר, עמוד התמרור המונח על הכביש, המקום בו היה התמרור מוצב קודם לכן והנזק שנגרם לרכב.

בתשובתיו לשאלותי אישר התובע כי לא הבחין בתמרור אלא ברגע פגיעתו בו: "...אני לא ראיתי את התמרור והבנתי שקרה משהו רק כששמעתי את המכה. כשיצאתי מהאוטו כל התמרור היה שוכב, הבסיס שלו היה חצי קרוע עם חלודה...", סיפר כי הוא עובר במעבר מדי יום והסביר כי תנועת כלי הרכב מנותבת על ידי האחראים במקום בכל פעם באופן שונה, באמצעות מחסומי הפלסטיק הגדולים הנראים בתצלומים.

הנתבעת אשר ציינה בכתב הגנתה כי מי ששימש בעת הרלבנטית כראש משמרת המאבטחים במעבר, מר דניאל סקלר, היה עד ראיה לארוע וטען שהתובע ככל הנראה לא הבחין בתמרור ולכן פגע בו במהלך ביצוע פניה חדה שמאלה, הסבירה את אי הגעתו של עד זה לדיון בבית המשפט בהפסקת עבודתו אצלה ובהימצאותו בחו"ל.

מנהל התפעול של המעבר, מר לוטם בר, תיאר בעדותו את אופן הפעלת המעבר והמחסומים במהלך שעות היום והלילה ואישר כי "במהלך הלילה ... סוגרים נתיב אחד ומנתבים את התנועה על ידי