זנזורי נ' אטלן ואח'

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 9.9.14 שבה היו מעורבים רכב התובעת ומונית שירות השייכת לנתבע 1 נהוגה על ידי נתבע 2.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

א. תיקון נזק בסך של – 3,155 ₪

ב. ירידת ערך הרכב בסך של – 994 ₪

ג. דו"ח שמאי בסך של – 460 ₪

ד. עריכת מסמכים בסך של – 500 ₪

ה. תשלום אגרה בסך של – 50 ₪

בסך הכל סך של – 5,159 ₪

על פי גרסת התובעת, היא נסעה לאט ברחוב שער הגיא בנתניה כאשר הייתה תנועה ערה ברחוב. אז, ללא התראה, מונית הנתבע 1 נהוגה בידי נתבע 2 ניסתה לעקוף אותה משמאל. לדעת התובעת, רכב שהגיע ממולו גרם לנהג מונית השירות להתחרט באמצע העקיפה וכך הוא פגע בצד השמאלי קדמי של רכב התובעת. מיד לאחר התאונה נתבע 2 יצר קשר עם מר אליהו אטלן שהוא מנהל נתבע 1, אשר הגיע למקום האירוע. לפי דברי התובעת , מר אטלן ניסה להרגיע אותה ואמר לה בין היתר שברור לפי מה שהוא רואה שהנתבע 2 אחראי לתאונה ואין לה מה לדאוג, הנתבעים ישלמו את תיקוני הרכב. לאחר התאונה התנהל משא ומתן בין הצדדים והתובעת ביקשה שהתיקון יתבצע במוסך מורשה של חברת פולקסווגן או במוסך אחר לפי בחריתה אך מר אטלן עמד על כך שהוא יתקן את הרכב במוסך שרק הוא יבחר.

הצדדים לא הגיעו לעמק השווה ולכן התובעת, לאחר כחודשיים, הזמינה שמאי רכב ומסרה את הרכב לתיקון.

יחד עם התובעת נסעה ברכב גברת שרי ביאליק. גרסתה תאמה את גרסת התובעת בכל הנוגע לקרות התאונה.

לנתבע 2 גרסה שונה.

לפי טענותיו, בעת האירוע רכב התובעת עמד מאחורי רכב שעצר לפניה, כאשר שני כלי הרכב לא התקדמו, החליט הנתבע 2 לעקוף את שניהם ויצא לעקיפה. אז, כאשר הוא החל את העקיפה, התובעת בעצמה, תוך כדי פניה שמאלה, ניסתה אף היא לעקוף את הרכב שלפניה. לכן הוא רואה את התובעת כאחראית לקרות התאונה. מר אטלן הסביר לבית המשפט שנכון שדיבר ארוכות עם התובעת מיד לאחר התאונה, אך לא אישר שהנתבעים לקחו על עצמם את האחריות לתאונה אלא שכל מטרת דבריו היו להרגיע את התובעת משום שהייתה מרוגשת ונסערת מאירוע.