כהן נ' פוגל

לפני תביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבעת על סך של 5,200 ₪. על פי כתב התביעה התובע סיכם עם הנתבעת שיבצע עבודות חשמל בבית הוריה. על פי כתב התביעה סוכם על סכום של 13,200 ₪ בעבור עבודות חשמל שביקשה הנתבעת לבצע. העתק של המפרט והסכום נשלח אל הנתבעת בדואר רשום. לטענת התובע קיבל סכום של 8,000 ₪ בעבור העבודה. לטענת התובע השלים כמעט את כל העבודה למעט כמה שקעים שלא יכול היה להתקין מאחר והקבלן לא סיים את העבודה ונותר סכום של 5,200 ₪ שהנתבעת חייבת לשלם. עוד ציין התובע כי בחודש אוגוסט 2016 היה בטיול ברמת הגולן ונפל ונפצע ואושפז במשך חודשיים ולא יכול היה להשלים את העבודה . לטענת התובע כאשר ניסה ליצור קשר עם הנתבעת על מנת שתשלם את החוב, סירבה לשלם לו ולא נענתה לטלפונים ולא הגיבה לבקשותיו.

הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי פנתה לתובע והזמינה ממנו ביצוע עבודות חשמל על פי תכנית שנעשתה על ידי מעצבת פנים. כעבור מספר ימים חזר התובע לטענתה ומסר הצעת מחיר של 10,080 ₪. סוכם על ידי הצדדים כי ביום א' 15.5.16 יחל התובע את העבודה תוך הבטחה שב- 3 ימים הוא מסיים את העבודה. התובע קיבל לטענת הנתבעת מקדמה בסך של 3,000 ₪. עוד מציינת הנתבעת שהתובע מוכר לה כ- 30 שנה וכי עבד בעבר בביתה לא פעם והיתה שבעת רצון. לטענת הנתבעת במועד שנקבע לא הגיע התובע לעבוד ולא ענה לטלפונים. בערב, לאחר חיפושים אחר כתובתו, הגיעה הנתבעת לביתו של התובע והוא סיפר לה כי צריך היה לנסוע. למחרת היום הגיע התובע לדירה ובצהרים כבר הלך לאכול ולא חזר. בנוסף, מעבודה של 3 ימים כפי שהובטח, העבודה נמשכה חצי שנה. לטענת הנתבעת כעבור חודש ימים, ביקש התובע סכום של 5,000 ₪ נוספים על מנת לקנות חומרים ובכל פעם לטענתה סיפר סיפור אחר וכך העבודה לא התקדמה. בפעם אחרת לטענת הנתבעת נסע התובע לחו"ל באמצע העבודה כל זאת תוך כך שהעבודה איננה מתקדמת ואף מעכבת את עבודתו של הקבלן כיוון שעבודות החשמל לא התקדמו. לבסוף, טוענת הנתבעת, כאשר העבודות כמעט הסתיימו, התובע נפל במהלך טיול פרטי בשבת ולא יכול היה להמשיך. עקב כך נאלצה הנתבעת לטענתה להביא מישהו אחר על מנת שיסיים את עבודות החשמל ושילמה לו סכום של 2,000 ₪. הנתבעת טוענת שהתובע גרם לה למפח נפש ולנזקים. לטענת הנתבעת לא עבד התובע על פי התכנית, הסתכסך עם המעצבת ועם הקבלן וגרם לנזק בלתי הפיך ולניתוק בקו ראשי של בזק, דבר שחייב אותה לטענתה לפנות להתקנת קו אינטרנט של הוט. לאור האמור, טוענת הנתבעת כי אין לה כל חוב לתשלום בעבור עבודתו של התובע וכי הוא זה שצריך לפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לה.

בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים, חזרו כל אחד מהם על טענותיו.

התובע חזר על טענותיו וטען כי הסכום הסופי שהנתבעת היתה צריכה לשלם היה 13,200 ₪ וכי קיבל רק 8,000 ₪. התובע הגיש תשובה לכתב ההגנה וטען שהאמור בכתב ההגנה הוא שקרי כיוון שלא ניתן היה לסיים עבודה כזאת בשלושה ימים וכי ביצוע העבודה התעכב בגלל שהקבלן הראשי היה צריך לבנות לנתבעת קיר לבנים מיוחדות בסלון ועל כן העבודה התעכבה לצורך איתור אבנים. עוד טען התובע בתגובה כי התאים את עבודתו לעבודתו של הקבלן. כשהשתחרר מבית החולים פנה לנתבעת והביא עימו חישוב החוב שנותר ואולם היא סירבה לשלם. (תגובת התובע לכתב ההגנה סומן ת/1). התובע טען כי לא צירף חשבוניות מאחר והנתבעת לא ביקשה חשבונית. בנוסף, לא החתים התובע את הנתבעת על מסמך כלשהו. את העבודה סיים התובע לטענתו כמעט בשלמותה ומה שנשאר זה קיר אחד בסלון שהקבלן לא סיים ובינתיים התובע נפל ונפצע. לטענתו היה עליו להרכיב עוד 5 שקעים. לאחר שנפצע, טען התובע כי היה מאושפז במשך חודשיים והודיע לנתבעת כי אין באפשרותו להמשיך את העבודה. התובע טען בעדותו כי הוא מבקש את מלוא הסכום למרות שלא סיים את העבודה וכי לטענתו החלק שלא סיים עלותו 300 ₪ אותם איננו תובע. בנוסף, טען התובע כי נורות הלד היו בגדר תוספת עבודה שניתנו תוך כדי העבודה ואותם ביצע (בניגוד לטענת הנתבעת).

הנתבעת סיפרה בעדותה שסוכם סכום של 10,800 ₪ בעבור העבודה וכי לא דובר על שום תוספת או שינוי והוסיפה את הדברים הבאים:

"ששכרתי את התובע הוא היה צריך להגיד לי שהעבודה הזו היא לא לגילו זו עבודה גדולה עבורו, אבל הוא לא מסוגל, אין לו עזרה הוא עובד לבד. יש לי עדויות גם של הקבלן ושל המעצבת מראה לבית המשפט. הן לא צורפו לכתב ההגנה כי לאחר מכן הם נתנו לי מכתבים הם לא הגיעו היום לדיון כי לא ביקשתי מהם להגיע. חשבתי שמספיק להביא עדות בחתימתם.

שילמתי לתובע 8,000 ₪ הוא הבטיח לי שהוא מסיים את העבודה במשך 3 ימים וזה נמשך 5 חודשים. הוא היה מגיע בשעה 09:00 בבוקר לעבודה, יוצא ב- 12:00 ולא חזר. אמרתי לו שככה לא ניתן לסיים עבודה ב-3 ימים. לפני שהוא נפצע היו עבודות חציבה שהוא לא היה מסוגל לעשות והשתמשתי בעובד של הקבלן. אין לי קבלות.".

הנתבעת טוענת שהתובע קיבל את מלוא התשלום עבור עבודתו. לטענתה, שולם לתובע סכום של 3,000 ₪ מקדמה לאחר שסוכם על סכום של 10,800 ₪. לטענת הנתבעת אם היה מסיים את כל העבודה זה הסכום שהיה עליה לשלם וכי בסופו של דבר שילמה סכום של 8,000 ₪. לשאלת בית המשפט, השיבה הנתבעת כי אין לה קבלות וחשבוניות בגין התשלום ששילמה לאנשי מקצוע אחרים שהגיעו על מנת להשלים את העבודה שהותיר התובע. הנתבעת הגישה שרטוט של תכנית החשמל שנעשתה על ידי האדריכלית (סומן נ/2).

לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, שוכנעתי שיש לקבל את תביעתו של התובע בחלקה.

אין מחלוקת בין הצדדים שהסכום שסוכם על ידי הצדדים היה 10,800 ₪. אין גם מחלוקת ששולם לתובע סכום של 8,000 ₪ חרף העובדה שלא הוצגו קבלות וחשבוניות על ידי התובע. הנתבעת גם מאשרת כי לו היה מסיים התובע עבודתו, אזי היה מקום לשלם לו את הסכום שהוסכם אל לטענתה נוכח העובדה שלא השלים עבודתו ונאלצה לשכור שירותי בעלי מקצוע אחרים, התובע אינו זכאי למלוא התשלום. התובע טוען כי על פי התחשיב אותו ערך יש לשלם לו סכום של 5,200 ₪ וזאת מאחר ובהמשך היו תוספות לעבודה ועל הסכום עליו סוכם בסך הכל, טוען התובע כי הסכום הכללי עולה לכדי 13,200 ₪ ועל כן, על הנתבעת לשלם לו סכום של 5,200 ₪. לטענת התובע בתחשיב סכום זה לא כלל את יתרת העבודה שלא סיים.

כאמור, אין מחלוקת לגבי הסכום שסוכם עליו בתחילה. נוכח העובדה שהתובע לא הוכיח כי סוכם על תוספות לסכום שנקבע, כמו כן לא הוכיח מתי סוכם סכום זה ובאילו נסיבות. לפיכך, אני לא מקבלת תביעתו לעניין הסכום שבתוספת. הנתבעת לא הציגה בפני חשבוניות או קבלות לעניין הסכומים ששילמה על מנת להשלים עבודתו של התובע, אותה נאלץ להפסיק נוכח פציעתו. זאת ועוד, הנתבעת לא הציגה כל מסמך או ראיה כלשהי בדבר הנזקים שלכאורה נגרמו לה. המכתב שהוגש לבית המשפט מאת האדריכלית אין בו כדי להוסיף או לחזק את טענותיה של הנתבעת.

נוכח האמור ומאחר והתובע אישר כי חלק מהעבודה לא נעשתה על ידו (הרכבת שקעים בקיר), הרי שאני מעריכה על דרך אומדנה את הסכום אותו יש לקזז מהסכום שנקבע.

לפיכך, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 1,500 ₪ ובנוסף, 300 ₪ בגין הוצאות משפט. הסכום הכולל בסך של 1,800 ₪ ישולם תוך 30 יום מיום פסק הדין אצל הנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.