ת"ק 43379-03-14 חדד נ' סעאת ואח'

1.בפני תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים, בגין נזקים שנגרמו לרכבו, בתאונת דרכים מיום 26.6.12.

2.על פי כתב התביעה, נהג התובע ברכב מסוג מיצובישי קולט שמספרו 24-635-20 ברח' ז'בוטינסקי בפתח-תקוה, בנתיב השמאלי, המיועד לפניה שמאלה בלבד, כשבכוונתו לפנות שמאלה בצומת (מרומזר) לרח' משה דיין. מפאת עומס תנועה, עצר התובע את רכבו ואז פגע בו מאחור הנתבע, אשר נהג ברכב שמספרו 71-747-27.

הנתבעת הינה חברת הביטוח המבטחת את רכב הנתבע.

התובע מבקש לחייב את הנתבעים בנזקו, המסתכם בסך 10,078 ₪, על פי הפירוט הבא:

א.ערך הרכב עפ"י דו"ח שמאי – 9,200 ₪.

ב.שכ"ט שמאי – 614 ₪.

ג.שרידים – 736- ₪.

ד.שונות (אבדן זמן, נסיעות, עגמת נפש וטירחה) – 1,000 ₪.

3.בכתב ההגנה ובהודעה על מקרה ביטוח לרכב טען הנתבע כי נסע בנתיב השמאלי המיועד לפניה שאלה ברמזור. רכב התובע, אשר נסע בנתיב הימני לנסיעה ישר, נכנס בפתאומיות לנתיב הנתבע וזה פגע בו. הנזק ברכב הנתבע הוא במכסה המנוע ואילו הנזק ברכב התובע בצד שמאלי אחורי.

4.בעדותו בבית המשפט, אישר התובע כי עבר מהנתיב הימני לנתיב השמאלי, אולם טען שעשה זאת "הרבה לפני הצומת". עוד אישר התובע כי נכנס לנתיבו של הנתבע "לא בהאטה משמעותית", אולם היה במהירות גבוהה מזו של הנתבע. לדבריו, הפגיעה בו מאחור אירעה כשהיה במצב ישר ביחס לנתיב.

לטענת התובע "נכון שעברתי מנתיב לנתיב אבל ראיתי את הצומת מלאה והספקתי לעצור".

"ש.אתה מסכים איתי שפנית מנתיב ישר לתוך הצומת?

ת.כן אני אומר שעשיתי את זה, אבל עשיתי את זה מספיק זמן לפני הצומת. עובדה שהספקתי לעצור בצורה נורמאלית".

5.הנתבע העיד כי התובע היה בנתיב הנסיעה לישר, "בא במהירות ונכנס לתוך הפנייה עצמה, הוא פשוט נדחף, הוא חתך אותי". הנתבע לא ידע לומר אם התובע הספיק להתיישר, אלא מיד לאחר שסטה לנתיבו, פגע בו. הנתבע ציין "יכול להיות שיש רשלנות תורמת קטנה אבל גם אם הייתי מוכן ודרוך לא חושב שהייתי מונע את זה, אולי מכה יותר קטנה".