ת"ק 43339-02-16 דוברובסקי נ' SMILE

זוהי בקשתה השלישית של הנתבעת להארכת מועד להגשת כתב הגנה ב-30 יום, לאחר שבקשות לסעד זהה הוגשו בימים 9.3.16 ו-4.4.16 וניתנו כבר ארכות זהות.

חשוב לציין כי בקשה זו הינה העתק, מילה במילה, של הבקשה מיום 4.4.16, מלבד המועדים העדכניים הנקובים בה ודומה דמיון רב לבקשה מיום 9.3.16.

המועד להגשת כתב הגנה כנגד תביעה קטנה הינו מועד שנקבע בחיקוק – בתקנה 4(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשמ"ד – 1984, ומדובר ב-15 יום מיום קבלת כתב התביעה, מועד הקצר בחצי מהמועד שנקבע בחיקוק להגשת כתב הגנה בתביעה אזרחית רגילה.

אין ספק כי פרק הזמן שנקבע בהקשר זה אינו עומד בחלל ריק והעובדה שלעומת כתב הגנה רגיל הוקצתה למתגונן כנגד תביעה קטנה תקופה קצרה כדי מחצית מבטאת את כוונת מחוקק המשנה לזרז, לקצר ולייעל את הטיפול בהליך זה, בהנחה שתביעות קטנות – כשמן כן הן.

יתרה מכך, בהצעת חוק השיפוט בתביעות קטנות, התשל"ה – 1975 (ה"ח 1174, ו' באייר תשל"ה, 17.4.1975) מבחינים דברי ההסבר בין חברות – כגון הנתבעת דכאן, שכנגדן הוטלה מגבלה על הגישה היזומה להליך זה, לבין "האזרח הקטן" שלמענו נוסדה ערכאה זו, כגון התובעת דכאן.

לא זו אף זו, הואיל והמועד להגשת כתב הגנה בתביעה קטנה הינו מועד שנקבע בחיקוק, קובעת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 כי ניתן להאריכו רק "מטעמים מיוחדים שירשמו".

עיון בבקשת המבקשת מלמד כי המבקשת רוצה, ככל הנראה, לראות באמור בסעיפים 3-5 את אותם טעמים מיוחדים, דהיינו – מאמציה לאיתור העובדות, המסמכים והעובדים מבין עובדיה הרלוונטיים למקרה זה, כוונתה ליצור קשר עם התובעת במטרה לנסות לסיים את הענין כולו בפשרה ובמקרה שזו לא תושג – הענקת זמן מספיק להעמדת הגנתה כראוי.

דא עקא, משהתברר כי מדובר בבקשה הדומה מאוד לבקשה שהוגשה ביום 9.3.16 וזהה לחלוטין לזו שהוגשה ביום 4.4.16 וכל התקדמות לא נראית, הרושם הנוצר הוא כי מדובר בבקשות שמגישה הנתבעת כלאחר יד מבלי שיהיה מאחוריהן מאמץ ממשי.

נהיר כי לגבי סכסוך מן הסוג וההיקף של הסכסוך המתואר בכתב התביעה בתיק זה, פרק הזמן של 3 חודשים אשר חלף כבר מאז קבלת כתב התביעה לידי הנתבעת, כפי שהיא מציינת בבקשה מיום 9.3.16, הספיק בהחלט לביצוע בדיקה מקיפה, ניהול מו"מ עם התובעת, מיצויו והכנת כתב הגנה ראוי.

יוזכר שנית, לנתבעת הוענק כבר פרק זמן של פי שלושה מהמועד הקבוע להגשת כתב הגנה בתביעה אזרחית רגילה, לרבות תביעה בסכומים גדולים מאוד העוסקת בסכסוך סבוך, כשהמועד הקבוע בחיקוק הוא שישית מזה שכבר עמד לרשותה בפועל.

מוסיפה הנתבעת וטוענת בבקשתה כי – "לאור העובדה שמועד הדיון בתובענה זו טרם נקבע הרי שלא יגרם כל נזק או שיהוי בהעתרות לבקשה זו".

תחילה יש לציין ביחס לטענה זו כי ארכה שלישית מהווה שיהוי בכל מקרה וללא קשר למועד הדיון, מאחר שהמועדים נועדו להגדיר מסגרת זמנים ועיכובים חוזרים מהווים שיהוי.

לא זו אף זו, בניגוד לטענת הנתבעת, בתיק זה נקבע כבר מועד דיון וגם העובדה שלמרות זאת חזרה הנתבעת על טענתה זו מעצימה את הרושם כי מדובר בבקשה שנערכה בשיטת "העתק הדבק".

אמנם עד מועד הדיון שנקבע יש עוד כחודשיים אולם כפי שכבר ציינתי לעיל – על בית המשפט למצוא טעמים מיוחדים שירשמו לשם הארכת מועד שנקבע בחיקוק, על אחת כמה וכמה הארכה שלישית המביאה את פרק הזמן למכפלה בשש של המועד המקורי ושבעתיים לאור התנגדותה של התובעת דכאן כבר לבקשת הארכה הקודמת בתגובתה מיום 17.5.16. טעמים מיוחדים כאלה לא מצאתי.

יוזכרו גם דבריו המכוננים של כב' השופט עציוני (ע"א 103/71 יום טוב נורדיה נ. ברוך בכר, פ"ד כו(1) 320, 325) – "אמנם אין הפרוצידורה "מיטת סדום, אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון – מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן. ".

גם התובעת זכאית לקבל סוף סוף את כתב ההגנה מטעם הנתבעת, לדעת מה טענות הגנתה ולהערת כראוי לקראת מועד הדיון, במיוחד כשמדובר באישה מבוגרת המתקיימת מקצבת זקנה וככל הנראה העברית בה עליה לנהל הליך זה אינה שפת האם שלה.

סוף דבר, לפנים משורת ועל מנת שלא להעמיד את הנתבעת בפני עובדה מוגמרת של איחור בהגשת כתב הגנתה לאחר שלפחות לא התעלמה מן המועדים והגישה בקשה להארכת מועד בתוך המועד, אני מאריך את המועד להגשת כתב ההגנה כך שיוגש תוך 10 ימים מיום קבלת החלטה זו.