ת"ק 43156-02-15

פרשת התביעה:

1.ביום 29.1.14 רכש התובע מהנתבעת רכב מסוג מזדה מס' רישוי 40-217-71. במסגרת הסכם הרכישה ניתנה לתובע אחריות של שנה על המצבר (ראה נספח 1 לכתב התביעה).

2.ביום 7.11.14 (יום ו' לשבוע) ניסה התובע להניע את רכבו ללא הצלחה. לפיכך, הוא הזמין את חב' דרכים, אשר הודיעו לו כי המצבר אינו תקין ויש להחליפו. בינתיים ועד להחלפת המצבר, דאג נציג חב' דרכים להתניע את הרכב בכדי שהתובע יוכל לשוב לביתו שבבת-ים.

3.ביום 9.11.14 (יום א' לשבוע) התקשר התובע למוקד הנתבעת והודיע להם כי המצבר שברכבו אינו תקין ומאחר שעל פי הסכם ההתקשרות בינו לבין הנתבעת יש לו אחריות על המצבר לשנה, הוא מבקש כי הנתבעת תחליף את המצבר לאלתר.

4.לטענת התובע, על אף טענותיו אלו, נדחה ע"י נציגי הנתבעת בטענה כי אין אחריות על מצבר. לפיכך שלח התובע, בפקס, את הסכם ההתקשרות הספציפי שנערך עמו, אך לטענתו, רק ביום 13.11.14 (יום ה' לשבוע), כשבוע לאחר קרות האירוע, התקשר אליו נציג מטעם הנתבעת והפנה אותו למוסך הסדר של הנתבעת בכדי שיחליף מצבר.

באותה שיחה הודיע התובע לנתבעת כי כבר ביום שני (10.11.14) החליף את המצבר, וביקש כי הנתבעת תחזיר לו את הסכום ששילם בגין החלפת המצבר - 869 ₪. לשם הוכחת הרכישה ולבקשת הנתבעת שלח התובע לנתבעת עותק מחשבונית התשלום.

ביום 17.11.14 הודיע נציג מטעם הנתבעת לתובע כי הנתבעת תהא מוכנה לפצות את התובע בעלות המצבר לו היה מוחלף ע"י הנתבעת, דהיינו בסך של 423.32 ₪. התובע סירב, שכן טען כי הוא זכאי להחזר מלא, לרבות הוצאות בגין עגמת הנפש הרבה שנגרמה לו בגין התנהלות הנתבעת.

פרשת ההגנה:

5.הנתבעת מאידך טוענת בכתב הגנתה כי לנוכח היות הסכם הרכישה עם התובע, לרבות מתן אחריות לשנה על מצבר הרכב, חריג נדרש לה זמן ארוך מעט מהרגיל כדי לבדוק את טענות התובע. מיד בתום בירור טענותיו של התובע הודיעה הנתבעת לתובע כי הוא יכול לגשת למוסך בכדי להחליף את המצבר.

על אף האמור ולנוכח הודעתו כי כבר רכש מצבר חלופי, ביקש נציג הנתבעת מהתובע לשלוח את הקבלה בכדי שניתן יהא לזכותו בעלות המצבר.

6.לטענת הנתבעת, התובע כלל לא הוכיח ולא צירף ולו ראיה אחת כי המצבר היה בלתי תקין והיה צורך להחליפו בחדש. לטענתה התובע רצה: "לשפר את רכבו סמוך לסיום האחריות ולכן פנה לנתבעת בטענות שונות לפיהן המצבר אינו תקין" (סעיף 10 לכתב ההגנה).

בכל מקרה טענה הנתבעת כי בהתאם לסעיף 4.2 לכתב האחריות כל תיקון במוסך ההסדר של הנתבעת הינו בניכוי השתתפות עצמית בסך של 300 ₪ + מע"מ ולכן גם אם תתקבל טענת התובע כי הוא זכאי להחזר מלוא עלות המצבר, עדיין יש לנכות מכל פיצוי לו יהא זכאי סך של 300 ש"ח + מע"מ.

7.בפועל, פיצתה הנתבעת את התובע בעלות המצבר לו אכן היה בסופו של יום מוחלף על ידה.

לאחר הגשת התביעה שבפניי הסכימה הנתבעת להוסיף ולפצות את התובע ביתרת עלות המצבר אך התובע סרב ודרש בנוסף גם פיצוי על עוגמת הנפש שלטענתו נגרמה לו.

עד כאן טענות הצדדים.