ת"ק 43134-09-14 גרציק נ' עירית אור יהודה

לפניי בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

1.ביום 17.9.2014 הגיש התובע תביעה קטנה על סך של 1,500 ש"ח שבה טען, בעיקרו של דבר, כי הנתבעת פנתה אליו (באמצעות משרד עורכי דין המייצג אותה) בדרישה לתשלום חוב בסך של 595 ש"ח בגין חמש הודעות ברירת קנס שעניינן עבירות חניה. התובע השיב לבאי כוח הנתבעת כי מעולם לא קיבל את הודעות ברירת הקנס; ומכל מקום הוא בעל תג חניה לנכה ועל כן חנה במסגרת המותר לו. באי כוח הנתבעת דחו את טענותיו ועמדו על תשלום החוב. משחשש התובע שיבוצעו נגדו פעולות גבייה, שילם את החוב, והגיש את התביעה דנן להשבת הסכום, וכן לפיצוי בגין עגמת נפש והוצאות משפט.

2.עיון בשאילתה מתאימה במערכת "נט המשפט" מעלה כי כתב התביעה נמסר לנציג הנתבעת ביום 2.11.2014. אף על פי כן לא הוגש כתב הגנה. משכך עתר התובע (ביום 15.12.2014) למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

3.לאחר שבחנתי את כתב התביעה ואת צרופותיו, ואף שלא הוגש כתב הגנה, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום ליתן פסק דין בהיעדר הגנה, שכן התובענה אינה מגלה עילה. כידוע, הסמכות המוקנית לבית משפט זה מכוח תקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ו-1976 – ליתן פסק דין בהיעדר הגנה "על יסוד כתב התביעה בלבד" – אינה פוטרת את בית המשפט מלבחון אם התובע זכאי לסעד שביקש בהנחה שכל העובדות הנטענות בכתב התביעה הן אמת (השוו לרע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ, פסקאות 14-11 לפסק הדין של השופט י' דנציגר (16.11.2011)). בנסיבות דנן, אף בהנחה שכל העובדות הנטענות יוכחו כדבעי, התובע אינו זכאי לסעד שביקש. ואסביר.

4.התובע טוען כי שילם חוב בגין חמש הודעות ברירת קנס שלא קיבל מעולם. דא עקא – ואף בהנחה שטענה זו נכונה – מקום שהוצאו לתובע הודעות ברירת קנס והוא "לא שילם [...] את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשת לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט [...], ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים [...] להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס" (סעיף 229(ח2) רישה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). במסגרת התביעה מבקש התובע לקבוע כי הקנסות שהושתו עליו לפי סעיף 229(ח2) האמור הושתו שלא כדין ולכן הם בטלים. כלומר, הוא מבקש לתקוף בתקיפה עקיפה קנס שהוטל עליו בגזר דין פלילי חלוט. הלכה היא כי כזאת לא ניתן לעשות בהליך אזרחי (ע"א 8080/99‏ וקס נ' עירית תל-אביב, פסקאות 6-5 (5.12.2005); רע"א 2747/08 שאוליאן נ' חורש, פסקה 6 (21.8.2008)), לרבות בתביעה קטנה, אלא יש לפנות לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה להישפט באיחור לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי. הפיצוי הנתבע בגין נזק עקיף ונזק לא ממוני הוא פועל יוצא של השאלה אם גזרי הדין הוטלו כדין ואם דינם להתבטל, ועל כן אין מקום לבחון אם המבקש זכאי לו קודם שתתברר ותוכרע השאלה אם יש לבטל את גזרי הדין בבית המשפט המוסמך. יודגש כי התובע לא העלה טענות כלשהן המכוונות לפגמים שנפלו בהליכי הגבייה.

5.התוצאה היא כי תביעתו של התובע נעדרת עילה, ומשכך דינה להימחק. ככל שברצון התובע לפעול לביטול גזר הדין (באופן שתקום לו זכות לקבל חזרה את הכסף ששילם), עליו לפנות לבית המשפט לעניינים מקומיים שבסמכות שיפוטה של הנתבעת בבקשה להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי. מובהר כי איני מביע כל עמדה לגבי סיכוייה של בקשה כזו, אם וככל שתוגש.

6.סוף דבר: התביעה נמחקת. משלא הוגש כתב הגנה, אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.