תורג'מן נ' דקר

1.התובע הינו מתווך מקרקעין בעיסוקו.

2.התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעת ע"ס 25,000 ₪.

התובע טען בתביעתו כי הוא הציג לנתבעת דירה הנמצאת ברחוב קדיש לוז 26 קומה 6 (להלן: "הדירה") וכי הנתבעת בחרה לרכוש את הדירה ללא ידיעתו ומאחורי גבו, וזאת על מנת להתחמק מתשלום דמי התיווך שהגיעו לו עפ"י הזמנת שירותי תיווך מס' 1154 שנחתמה בין הצדדים ביום 16/9/16 (להלן: "הזמנת התיווך") (מוצג ת/1).

בהתאם להזמנת התיווך, דמי התיווך שנקבעו הינם בשיעור 1.5% מסכום העסקה בתוספת מע"מ.

3.בסעיף 7 להזמנת התיווך צויינו פרטי 2 נכסים:

דירה ברח' החשמונאים קומה 4 (להלן: "הדירה הראשונה").

דירה ברח' קדיש לוז 26 קומה 6.

4.אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת ראתה ובדקה את הדירה בראשונה ובסופו של דבר החליטה לא לרכוש אותה.

5.הנתבעת העידה שהיא ראתה דירה בקומה 6 ברחוב קדיש לוז 26 ואף ביקרה בה לפני מספר חודשים מיום החתימה על הזמנת התיווך.

נטען ע"י הנתבעת שהיא ראתה פרסום של התובע באותו בניין בקומה 5 ופנתה אליו וביקשה לראות את הדירה וכאשר הגיעו לבניין, הוא ביקש להראות לה את הדירה בקומה 6 ומסרה לו שהיא ביקרה בדירה הנ"ל ובנוסף, נטען ע"י הנתבעת שהתובע ניסה לעשות עסקים מאחורי גבה ואף הציע לבעלת הדירה שישיג לה קונה במיליון ₪ וכל סכום מעבר לכך הוא שלו והציע את הדירה לה בסך 1,100,000 ₪ ומסר לה שיכול לסדר לה את הדירה בסך 1,050,000 ₪.

5.הנתבעת העלתה טענה כי כאשר היא חתמה על הזמנת התיווך, צויינו באותה הזמנה פרטי הדירה הראשונה בלבד ולא נמסר לידיה העתק מהזמנת התיווך, וכי יותר מאוחר התובע הוסיף את פרטי הדירה השניה להזמנת התיווך.