שמעון נ' אליהו

מונחת לפני תביעה קטנה לפיצוי בגין מטרד ליחיד.

התביעה:

בכתב התביעה נטען כי התובעים תשובי נווה עובד ומתגוררים בסמיכות זה לזה; בשנת 2011-2012 הציב הנתבע מבנה נייד גדול בחצר בית הוריו בו הוא מתגורר בשכנות סמוכה לבית התובעת , כאשר חזיתו האחורית צמודה לגדר המפרידה בין שטחי הצדדים. זמן קצר לאחר מכן התחיל הנתבע להפעיל במבנה עסק מספרה המשרת לקוחות במהלך כל שעות היממה; המספרה מנוהלת ללא רישיון עסק וללא פיקוח או היתר מטעם הגורמים הרלוונטיים ; המבנה עשוי מחומר דליק ולא עומד בדרישות החוק; נוסף על כך, גורמת הפעלת המספרה למטרד חמור, היא מופעלת החל משעת בוקר בד"כ 7:00 עד לשעות מאוחרות ובד"כ עד השעה 23:00 ; המספרה מושכת קהל לקוחות גדול ,רובו צעיר, המגיע למקום בכלי רכב מסוגים שונים ובין היתר גם טרקטורונים ,אופנועים כלי רכב פרטיים ואפילו אוטובוסים וכלי רכב מסחריים; לפעמים נוצרת במקום התקהלות של אנשים הממתינים לתור , הם יושבים, מעשנים נרגילות וסיגריות ושותים כאילו המקום מועדון חברתי; התנועה הערה של כלי רכב מייצרת רעש בלתי פוסק ובמקרים רבים כביש הגישה לבית התובעת נחסם כתוצאה מחניית כלי רכב במקום; לפעמים התובעת לא מצליחה לעשות שימוש בחניה או להיכנס לבית מחמת חסימת הכביש והחנייה ע"י רכבי הלקוחות של הנתבע; לעתים קרובות יוצא מהחניה בשעטה אופנוע או טרקטורון תוך גרימת רעש אדיר ותוך גרימת סיכון וזיהום אוויר .

לטענת התובעת, על פי התב"ע של נווה עובד לא ניתן להפעיל במקום עסק מכל סוג שהוא כולל יחידות אירוח או עסק אחר ובפרט עסק טעון רישוי כדוגמת מספרה.

עוד טענה התובעת בכתב התביעה כי הנתבע דאג לצייד את המקום בפינת נרגילה שבה מוגשת גם שתייה ללקוחות הממתינים או אלה שסיימו. העשן של הנרגילות והסיגריות מיתמר לאוויר ונכנס לביתה של התובעת. פעמים רבות מצאה עצמה התובעת סוגרת את חלונות ביתה על מנת להגן על בתה ובן זוגה שלא יכלו לסבול את הריח ותחושת החנק והשיעול; המספרה גם מייצרת פסולת רבה כגון שיער, מוצרי גילוח, תערי גילוח, סכינים ,כלי אוכל חד פעמיים ,ניירות ,בדלי סגירות וכו'; בחורף חודרים מים מתקרת הגג של מבנה המספרה למחסן של בית התובעת; התובעת פנתה למשטרת ישראל ולמועצה המקומית אך ללא הועיל אף כי אינן חולקות על כך כי המספרה מנוהלת ללא רישיון ; למרות כל פניותיה של התובעת לא התייצב אף נציג רשמי מטעמם לבדיקת המקום ותקינות הפעלת העסק בו.

התובעת מדגישה בכתב התביעה כי לא בכדי נקבעו תאנים להפעלת מספרה ובין תנאים אלה טיב ואיכות המבנה כולל מחיצות ,רצפה וקירות חדר שירותים ,מיקומו והדברים הכלולים בו, ריהוט וציוד וכן כללים בדבר איסוף הפסולת בפחים מיוחדים. הנתבע מפעיל את המספרה באזור מגורים ללא רישיון עסק וללא עמידה בתנאים הקבועים בחוק לעסק מסוג זה . גם המבנה שבו מופעל העסק אינו חוקי ואף מסוכן.

התובעת טוענת כי לאחר שנואשה מהתערבות הרשויות , אין לה אלא להפנות את סבלה וטענותיה לבית המשפט על מנת שתיפרע מן הנתבע פיצויים בגין הנזק שנגרם לה.

לתמיכה בתביעה צירפה התובעת בין היתר סדרה של תמונות.

כתב ההגנה:

הנתבע הגיש כתב הגנה בו טען כי קיים סכסוך שכנים ארוך שנים בין הורי הנתבע מזל ויהודה אליהו ובין השכן חיים אנקרי ואביו אברהם אנקרי ; בעל הנכס הוא מר חיים אנקרי ולא התובעת שהיא רק דיירת מספר שנים אצלו ; הנתבע והוריו תבעו את חיים אנקרי בבית משפט על מה שגרם להם חיים אנקרי במשך 20 שנה ; מבירור במועצה האזורית התברר כי התובעת אינה רשומה כתושבת פוריה; הנתבע מאשר כי הוא ספר במקצועו ומספר בבית הוריו אך לטענתו כל שאר הסעיפים שבכתב התביעה אינם נכונים . אשר לרכבים שחונים ולטענת התובעת מפריעים לה טען כי " זה גם של התובעת וגם של דייריו של בן הזוג חיים אנקרי שיש לו צימרים שבנויים שלא כדין . גם על זה הוגשו תלונות למועצה המקומית וגם כל זה קשור לסכסוך השכנים".