ת"ק 43056-11-15 שגראוי ואח' נ' אבו עטא ואח'

הנתבעים שכרו מהתובעים דירה תמורת שכר של 2300 ₪ לחודש. הנתבעים התחייבו בנוסף לשאת בתשלומי המים, החשמל והארנונה, בהם "מחויבת הדירה" בתקופת השכירות. הנתבעים החלו את תקופת השכירות ביום 15.3.15.

עד כאן מוסכמות העובדות על הצדדים.

אין חולק בנוסף, שהתובעים לא קיבלו מהנתבעים תשלום כלשהו.

התובעים טוענים עוד, שהנתבעים לא שילמו את התשלומים הנלווים (מים וכו'), בעוד הנתבע טען בדיון, ששילם עבור חשמל וארנונה, ואילו חשבון המים מופרך ולכן אינו חייב בו.

הנתבע טען שעשה את הדרוש על מנת לשלם לתובעים שכ"ד, אך הללו התחרטו על העסקה זמן קצר לאחר ההשכרה, ביקשו לגרום לעזיבתו את הדירה וסירבו לקבל ממנו כסף.

הנתבע מאשר את טענת התובעים, שמשך לזכותם שיקים על חשבון שכר הדירה ואלה לא כובדו בשל בעיות בחשבונו, אך מוסיף שמשך את השיקים לביטחון בלבד, התובעים ידעו זאת מראש, ידעו על הבעייתיות בחשבונו ומוסכם היה על הצדדים ששכר הדירה ישולם במזומן.

התובע הוסיף ואלה עיקר טענות ההגנה שלו, שהתובעים התנכלו לו ולמשפחתו על מנת לגרום להם להסתלק מהדירה, ובשל הנזק שנגרם למשפחתו מהתנכלות זו, הוא זכאי לכל הפחות לפיצוי המגיע לשיעור הסכום הנתבע ממנו.

מאליו מובן שנטל השכנוע עבר לנתבעים, שטענותיהם הינן בבחינת "הודאה והדחה".

התובעים מכחישים את טענות התובע, שהציקו לו, שרצו להוציאו מהדירה, ושהוא ביקש לשלם להם כסף מזומן והם התחמקו מכך.

אני מעדיף את עדויות התובעים, ממהימנותם התרשמתי, על עדות התובע שאף נמנע מהבאת אשתו למתן עדות.

עדותו של ראמי עוה"ד של התובעים, שהיה בקשר עם הנתבע וביניהם קיימים יחסים חבריים, הייתה מהימנה מאוד וסתרה את דברי הנתבע.

הנתבע ביקש להסתמך על שיחות מוקלטות בינו לבין ראמי, אך לא הגיש תמליל ולא ניסה להשמיע את השיחות לעד על מנת שיוכל להתייחס אליהן כפי שהן ולא על פי פרפרזה של הנתבע.