ת"ק 43031-12-15 ליסאואר נ' מפעלי ארזים לריהוט (ח.ד.י.ר.) - בע"מ

1.התביעה שבפניי עניינה תביעה לפיצוי בגין שליחת "דבר פרסומת" בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק" או "חוק התקשורת"), אשר נשלח על ידי הנתבעת לתובעת.

2.רקע כללי ומיהות הצדדים:

הנתבעת עוסקת בייצור, שיווק ומכירת מערכות ריהוט מתוצרתה (להלן: "הנתבעת"). התובעת, עו"ד בהכשרתה, קיבלה שמונה הודעות טקסט שיווקיות לטלפון הנייד שלה מהנתבעת ללא הסכמתה וללא אפשרות להסרה (להלן: "התובעת"), ובעקבות כך הוגשה התביעה.

תמצית טענות הצדדים:

3.תמצית טענות התובעת:

לטענת התובעת, שלחה לה הנתבעת שבע הודעות טקסט של "דבר פרסומת" עד הגשת כתב התביעה (להלן: "שבע ההודעות הראשונות"), ועוד הודעה אחת נוספת לאחר הגשת כתב התביעה (להלן: "ההודעה השמינית").

4.שבע ההודעות הראשונות נשלחו כך שהתובעת לא יכלה להסירן וזאת בניגוד להוראות הקבועות בחוק. ההודעה השמינית והאחרונה נשלחה לאחר הגשת כתב התביעה והייתה ברת הסרה, בשונה מיתר ההודעות שנשלחו, ויש להניח שהנתבעת תיקנה את דרך המשלוח בעקבות כתב התביעה שהוגש על ידי התובעת. לטענת התובעת, על הנתבעת להודות לה על שחסכה ממנה תביעות נוספות.

לאור הוראות החוק , הרי שהתובעת זכאית לפיצוי בסך 1,000 ₪ עבור כל הודעה שנשלחה אליה ומכאן שסכום הפיצוי המגיע לה עומד על סך של 8,000 ₪ בתוספת סך של 1,000 ₪ הוצאות, עקב הצורך בהגשת התביעה.

5.תמצית טענות הנתבעת:

הנתבעת לא הכחישה ששלחה את ההודעות, אך טענה שהדבר נגרם כתוצאה מטעות אנוש בתום לב עקב טעות בהקלדת מספר. לטענתה, ההודעות היו מיועדות ללקוח קבוע של החברה, אשר מספר הטלפון שלו כמעט זהה לזה של התובעת, למעט ספרה אחת. כתוצאה מטעות בהקלדה הוקלדה הספרה 9 במקום הספרה 8 וההודעות הגיעו לתובעת במקום ללקוח. הנתבעת ביקשה להתנצל על טעות זו ואף חזרה על התנצלותה בדיון שהתקיים בפניי. לטענת הנתבעת, הייתה התובעת יכולה להתקשר אליה לטלפון של בזק ולבקש להסירה מרשימת מקבלי ההודעות.

לטענת הנתבעת, אין לראות בכך שההודעה השמינית נשלחה מטלפון נייד וקיימת בה אפשרות הסרה, כהודאה באשמה לגבי כל ההודעות הקודמות.