לסנר נ' אלון

לאחר שעיינתי בבקשה להעברת התביעה מבית המשפט לתביעות קטנות לבית המשפט השלום, בתגובה ובתשובה לה, החלטתי לדחות הבקשה.

עיון בתביעה מלמד כי מדובר בתביעה המתאימה להתברר בבית המשפט לתביעות קטנות.

המבקש עותר להעברת הדיון בתביעה לבית המשפט השלום לצורך איחוד הדיון בה עם הדיון בתביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה בבית המשפט השלום בנתניה (ת.א. 52421-12-17).

לטענתו, מדובר באותם צדדים, באותה מסכת עובדתית ומשפטית ובאותן פלוגתאות, ושני הצדדים מצויים באותו שלב דיוני.

ראשית, אין בעובדה כי מתנהל הליך נוסף בין הצדדים כדי להצדיק, בכל מקרה, העברת הדיון מבית המשפט לתביעות קטנות לבית המשפט השלום.

שנית וחשוב מכך, ההליך המתנהל בבית המשפט השלום הינו תביעה כספית שהגיש המבקש כנגד המשיבה, ע"ס 173,784 ₪, שעילתה חוזית, נזיקית ועשיית עושר ולא במשפט. אמנם, מדובר באותם צדדים ואולם, איני סבורה כי מדובר באותה מסכת עובדתית ומשפטית ובאותן פלוגתאות, כטענת המבקש.

בכתב התביעה בהליך הנוסף טוען המבקש כי המשיבה הפרה את ההסכם בין הצדדים וגזלה ממנו עמלות תיווך בגין 4 עסקאות מכר שנמסרו לטיפולה עוד בתקופת ההתקשרות אך נחתמו זמן קצר לאחר עזיבתה את משרד התיווך. לטענתו, המשיבה לא החתימה את לקוחות משרד התיווך, ובין היתר הלקוחות ב- 4 העסקאות המנויות בתביעה, על טופס הזמנת שירותי תיווך.

בתביעה שבפני עותרת המשיבה לחייב המבקש לשלם לה עמלת תיווך, על פי ההסכמים ביניהם, וזאת בגין עסקה שטופלה על ידה בעת שעבדה במשרד התיווך אך הסכם המכר נחתם לאחר עזיבתה. לא רק שאין מדובר על אחת מ -4 העסקאות, מושא תביעת המבקש בהליך הנוסף, אלא שעילת התביעה בפני הינה מכח טופס שירותי תיווך והסכם בלעדיות כאשר המשיבה החתימה את הלקוח על טפסים אלו.

הנה כי כן, אין מדובר באותה מחלוקת עובדתית או משפטית. מעבר לכך, התביעה בפני הינה במחלוקת נקודתית ולכאורה פשוטה לבירור עובדתי במסגרת הליך בבית המשפט לתביעות קטנות ואין כל הצדקה עניינית לגרור מחלוקת זו עד להכרעה בתביעה בבית המשפט השלום. עוד יש להוסיף כי אין ממש בטענה כי שני התיקים מצויים באותו הליך דיוני מהטעם כי הדיון בתביעה הקטנה צפוי להתחיל ולהסתיים באותו היום ואילו בהליך בבית המשפט השלום טרם התקיים ולו קדם משפט ראשון.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

כתב הגנה יוגש בתוך 15 יום.