צאיג נ' דרור ואח'

לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים ע"ס 2,068 ₪ בעקבות תאונת דרכים.

ביום 19.1.17 נסע התובע ברכבו ברחוב פנחס רוזן בתל אביב מצפון לדרום. לאחר שחצה את הצומת עם רחוב בכור שלום שטרית המשיך התובע ישר ברחוב מבצע קדש לכיוון קניון איילון. מטרים ספורים לאחר חציית הצומת התנגש הנתבע 1 עם רכבו, ברכבו של התובע, מאחור בצד שמאל. הפגוש וכנף שמאל של רכב התובע ניזוקו. צורפו תמונות ודו"ח שמאי. לרכבו של הנתבע לא נגרם נזק. לטענת התובע, האחריות לתאונה רובצת על הנתבע, שנסע מאחוריו. התביעה הביטוחית שהגיש התובע לנתבעת 2 המבטחת את רכב הנתבע 1, נדחתה, בטענה שהאחריות לתאונה היא של התובע ולא של הנתבע. בתביעה זו תובע התובע את הפסדיו, והם - השתתפות עצמית בסך 1,283 ₪, השבה לקדמות 219 ₪ ותוספת פרמיה בחידוש הביטוח בסך 566 ₪.

הנתבעים דוחים את טענות התובע. לטענת הנתבעים, נסע הנתבע 1 בנתיב השמאלי בנסיעה ישרה. לפתע סטה התובע אשר נסע בנתיב מימין לנתבע 1, שמאלה, וכתוצאה מכך ארעה התאונה. לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה רובצת על התובע שכן התובע סטה שמאלה לנתיב בו נסע הנתבע 1, בניגוד לתקנות התעבורה ומבלי לוודא שהסטיה נעשית בבטחה וללא הפרעה לתנועה.

בדיון שהתקיים ביום 18.2.18 העידו התובע, אשתו והנתבע 1, ונחקרו על נסיבות התאונה. הצדדים הדגימו את אירוע התאונה. הוצגו תמונות צבעוניות של נזקי רכב התובע ושל מנח הרכבים מיד לאחר התאונה.

לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה. להלן נימוקיי אשר יובאו בתמצית כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

המחלוקת בין הצדדים היא, בין היתר, בשאלה האם סטה התובע מהנתיב הימני בו נסע, אל הנתיב השמאלי בו נסע הנתבע. בענין זה אני מאמץ את גרסת הנתבעים שהתובע סטה מנתיבו. מעיון בתמונות שצולמו ניתן לראות בבירור כי שני הגלגלים השמאליים של רכב התובע נמצאים משמאל לקו ההפרדה המקווקו שבין הנתיבים, קרי הצד השמאלי של רכב התובע היה בנתיב השמאלי ולא בנתיב הימני בו נסע התובע, לטענתו. המסקנה היא אפוא כי איננה נכונה טענת התובע כי הוא נסע כל העת ישר בנתיב הימני ולא סטה. מהתמונות עולה כי התובע סטה שמאלה ובעת התאונה היה החלק השמאלי של רכב התובע בנתיב השמאלי – בו נסע הנתבע.