רוט נ' אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ ואח'

לפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו בתאונה מיום 2/8/17.

המחלוקת היא בסוגיות האחריות לקרות התאונה, ונובעת מהשאלה מי מבין הנהגים סטה לנתיב נסיעת האחר.

לטענת התובע, עת נסע ישר בנתיב הנסיעה הימני, נתבע 2 שנסע במסלול השמאלי, סטה לנתיב נסיעתו ופגע ברכבו בצידו השמאלי האחורי של הרכב.

מנגד, הכחישו הנתבעים את גרסת התובע וטענו כי רכב התובע שנסע בנתיב הימני, הוא שסטה לנתיב הנסיעה השמאלי ופגע ברכב נתבע 2.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם, שמעתי עדויות הנהגים, צפיתי בסרטון מקום התאונה, ועמדתי על מכלול הראיות שהוצגו בפני מצאתי כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו ומשכך ראיתי לדחות את התביעה.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק-הדין ינומק באופן תמציתי.

אמנם, התביעה מתבררת בבית משפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע ואחריות הנתבעים העולה מהן, הן את הנזק שנגרם והן את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין אותו אירוע. הכלל הוא כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו, והיא תדחה.