ת"ק 4269-08-17 סעיד נ' מג'די

א. העובדות

1. התביעה עניינה פיצוי התובע בסך 10,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב מכתב שנשלח כביכול מטעמו לחברת הביטוח "הראל", בו הוא מורה לה על ביטול קופת הגמל שפתח בחברת "מנורה" ומורה להעביר את קופת הגמל בחזרה לחברת הביטוח "הראל".

בתביעה נטען כי במשך כעשור ניהל התובע, באמצעות הנתבע, את קופות הגמל שלו בחברת הביטוח "הראל". במהלך חודש יוני 2016 הורה התובע לנציגת חברת "מנורה" על העברת קופת הגמל שלו לחברת "מנורה".

בתביעה נטען כי לאחר שנודע לנתבע על ההעברה, יצר הנתבע קשר עם התובע וניסה להניא אותו מהמעבר. על אף שהתובע ציין כי אינו מעוניין לחזור בו, נטען, קיבל התובע מכתב לפיו הוא כביכול חזר בו. נוכח האמור פנה התובע לנציגת חברת "מנורה" וביקש לברר עמה את פשר המכתב. נציגת חברת "מנורה" פנתה לחברת "הראל" וביקשה לקבל לידיה את מכתב הביטול של התובע. לאחר שקיבל התובע את מכתב הביטול הוא גילה כי החתימה המופיעה עליו אינה חתימתו. על כן, פנה התובע מידית לנתבע, ששהה בחו"ל באותו הזמן, והודיע לפקידות במשרד הנתבע על זיוף חתימתו. לאחר כחודש, נטען, לאחר שהנתבע שמע את טענות התובע, הוא הוא מסר לתובע כי יתכן והפקידה חתמה במקומו.

ביום 22.9.16 שלח התובע, באמצעות ב"כ, מכתב התראה לנתבע אולם מכתב זה לא נענה.

נטען כי התובע, כאדם שומר חוק, חש פגוע עד מאוד מהתנהלות הנתבע וחש כי פרטיותו נפגעה עם זיוף חתימתו. נוכח האמור התבקש ביהמ"ש לפסוק לו פיצוי בסך 10,000 ₪.

2. ביום 7.11.17 התקיים דיון בו נכח התובע בלבד. הנתבע לא התייצב. התובע חזר על טענותיו וביקש לקבל פס"ד בהעדר התייצבות הנתבע.

בהחלטה בתום הדיון הוריתי כי זכותו של התובע לקבל פס"ד בהעדר, אך עליו להמציא מסמכים טרם קבלת פס"ד, בין היתר, אישור מחברת "הראל" או חברת "מנורה", או משתיהן, לגבי הנזק הכספי, אם נגרם, בגין העברת הכספים שהתבצעה בניגוד לרצונו של התובע וביטולה. כן הוריתי כי אם התובע מבקש להוכיח את עניין הזיוף, יגיש חוות דעת של גרפולוג עפ"י התקנות. בהיעדר מסמכים אלה או אחד מהם, ביהמ"ש יכתוב פס"ד בהתאם לחומר המונח לפניו.

3. ביום 22.11.17 התקבלה הודעה מטעם התובע, לפיה, לאחר בדיקה מול חברות הביטוח עולה כי לא נגרמו נזקים משמעותיים לתכניות החסון ועל כן לא הומצא מסמך מטעם חברות הביטוח.

לעניין זיוף החתימה נטען כי נוכח העלות הגבוהה של הבדיקה הגרפולוגית, החליט התובע לוותר עליה. נוכח האמור, התבקש ביהמ"ש לתן החלטתו בהתאם למסמכים הקיימים לפניו.

ב.הסברים משפטיים לעניין נטל ההוכחה במשפט האזרחי:

4.נטל השכנוע במשפט האזרחי, כמו גם במשפט הפלילי מורכב משני נדבכים: נטל השכנוע ונטל הבאת הראיה.

• "נטל השכנוע" (או "חובת השכנוע") מבטא את החובה להוכיח בראיות קיומה של "עובדה" (עובדה פיזית או הלך נפש), ברמת הוודאות המוטלת על פי הדין על הצד הנושא בחובה זו. משמעותה של החובה הינה שעל הצד הנושא בה, לשכנע את בית המשפט בדבר קיומה של עובדה השנויה במחלוקת, והצריכה על כן הוכחה (י' קדמי, על הראיות (דיונון, תשס"ד-2003), חלק שלישי, עמ' 1439 (להלן: "קדמי")).