ת"ק 42465-10-14 סמיונוב ואח' נ' ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ ואח'

התובעת מכרה את רכבה מסוג קאיה לנתבעת וביום 5.7.09 ביצעה התובעת, יחד עם נציג הנתבעת, שינוי רישום הבעלות ברכב.

לטענת התובעת, בניגוד לידיעתה וללא הסכמתה, ביטלה הנתבעת את העברת הבעלות, וכתוצאה מכך – חובות שנצברו בגין שימוש בכביש אגרה נזקפו לחובתה, במועדים המאוחרים לביצוע עסקת המכר.

בגין האמור, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לפצותה בסך כספי של 26,001 ₪, הכולל פיצוי בגין התשלום החוב לחברת דרך ארץ בסך 2001, שכ"ט עו"ד עבור ייצוג בוועדת הערר ובהוצאה לפועל, פיצוי בגין עוגמת נפש וביטול זמן בסך 4000 ₪ ופיצויים לדוגמא בסך 15,000 ₪.

טענות הצדדים:

התובעת טוענת, כי מספר ימים לאחר שבוצעה העברת הבעלות בין הצדדים, פנתה הנתבעת לאחד מסניפי הדואר באילת ועל סמך ייפוי כוח מזויף, ביטלה את העברת הבעלות ללא ידיעתה של התובעת, בעוד הנתבעת מחזיקה ועושה שימוש ברכב.

כן טענה, כי מספר חודשים לאחר מועד העברת הבעלות קיבלה התובעת מחברת דרך ארז הייוייז בע"מ (להלן: "חברת דרך ארץ") הודעות תשלום בגין שימוש בכביש אגרה.

לטענת התובעת לא היא עשתה שימוש בכביש האגרה אלא מי מטעם הנתבעת. חברת דרך ארץ סירבה לפנות לנתבעת לגביית החוב, בטענה שהנתבעת לא רשומה כבעלים של הרכב. נגד התובעת נפתחו הליכי הוצל"פ לתשלום החוב והתובעת, לדבריה, נאלצה בסופו של דבר לשלם את החוב.

מנגד, טענה הנתבעת כי עסקת המכירה של רכב התובעת בוצעה בעיר אילת, בה מפעיל הסניף הוא זכיין של הנתבעת בשם מרציאנו יעקב יצחק (להלן: "מרציאנו"). הנתבעת טענה כי אין לה כל ידיעה אודות נסיבות ביטול העברת הבעלות ברכב, שכן יפוי הכח לצורך ביצוע העברת הבעלות נמסר ע"י התובעת לזכיין. לטענת הנתבעת, ככל שאכן בוצע ביטול העברת הבעלות ע"י הזכיין תוך זיוף יפוי כח, הרי שהלה פעל מחוץ להרשאה אשר ניתנה לו, ועל כן חייב הזכיין במישרין כלפי התובעת ולא הנתבעת. לטענת הנתבעת, אין בינה לבין התובעת יריבות והנתבע הרוולנטי הוא מרציאנו.

לגופו של עניין, טענה הנתבעת, כי התובעת אינה מפרטת בכתב התביעה את מועדי הנסיעות לגביהן נטען, כי בוצעו לאחר מועד העברת הבעלות ברכב וכי למרות זאת הציע הזכיין לתובעת להחזיר לה סכום של 103.21 ₪ בגין החוב, הצעה שנדחתה על ידה. כן נטען, כי החוב תפח באשמת התובעת נוכח סירובה לשלם את החשבוניות במועד ולהקטין את נזקה. בנוסף נטען, כי טענותיה של התובעת בדבר עגמת נפש ופיצויים עונשיים מהווים ניסיון להתעשר על חשבון הנתבעת ויש לדחותן.

הנתבעת הגישה הודעת צד שלישי כנגד מרציאנו.