שמש נ' שללשוילי ואח'

בפני תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים שאירעה ביום 29.10.17 בין רכב בו נהגה התובעת לבין רכב בו נהג הנתבע 1 וזאת בצומת בית דגן.

האזנתי ברוב קשב לעדויות הנהגים המעורבים בתאונה. כן בחנתי את תמונות הנזק, כתבי הטענות והודעת הנתבע ביחס לאירוע התאונה.

לטענת התובעת בשעה שהתקרבה לרמזור במסלול השמאלי ביותר, רכב הנתבע 1 שהיה לפניה עבר לנתיב הימני יותר ולפתע סטה באופן פתאומי בחזרה למסלול השמאלי והיא פגעה בו בחלקו האחורי.

לטענת הנתבע נהג רכבו במסלול השמאלי כל העת והתובעת היא שפגעה ברכב בחלקו האחורי בשעה שעמד והמתין לחילופי המופע ברמזור.

כבר כעת יש להעיר כי גירסתו של הנתבע 1 כפי שהעיד לפני שונה מן הגירסה המתוארת בכתב ההגנה וכן מן הגירסא שהובאה להודעת הנהג לפיהם אירוע התאונה אירוע לאחר מעבר הרמזור (ראה ס' 5 לכתב ההגנה) . גירסה זו אף אינה נתמכת במיקומי הנזק שהובאו בתמונות שהוצגו בפני ואשר עליהם אין מחלוקת בין הצדדים. זאת לאור העובדה כי הנזק ברכב הנתבע הינו בפינה אחורית שמאלית של הרכב ואילו הנזק ברכב התובעת הינו בפינה הקדמית ימנית של הרכב. נזקים אלה תואמים יותר לטענת התובעת ביחס לסטיית רכבו של הנתבע ועצירתו לפני רכב התובעת בשעה ששניהם התקרבו לעצירה ברמזור ואינם מתיישבים עם גירסתו לפיה עמד רכבו כשהוא ישר (עמ' 2 שורה 1).

עם זאת, איני מקבלת את גירסת התובעת לפיה היה רכבה נהוג במהירות נמוכה (עמ' 1 שורות 21-22) שכן התבוננות במכה אותו ספג פגוש הרכב מעידה כי נגרם שבר לפגוש . זאת ועוד, בדיון נטען כי גם לרכב הנתבע 1 נזק משמעותי. עובדות אלה אינן מתיישבות עם טענת התובעת כי הרכב היה נהוג במהירות נמוכה. נראה כי המהירות אף לא תאמה את מיקום התאונה, בסמוך לקו העצירה בצומת. בנוסף מיקום הנזק הינו בחזית אחורית של הרכב- דהיינו רכב הנתבע היה כולו לפני רכב התובעת.

אני קובעת לאור האמור כי רכב הנתבע אכן סטה בין נתיבי הנסיעה ונעמד לפני רכב התובעת תוך שהיא מתקרבת לעצירה ברמזור. לאור סטית הרכב ומהירות נסיעת התובעת, לא הספיקה לעצור לפני שפגע ברכב בחלקו האחורי.

מכל האמור אני קובעת כי יש לחלק האחריות בין הנהגים המעורבים כך שנהגת התובעת תשא ב-30% מן האחריות לתאונה ואילו הנתבע 1 יישא ב70% מן האחריות לתאונה.

לפיכך ישלמו הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 לתובעת סך של 2328 ₪, בתוספת אגרה והוצאות משפט בסך 500 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה כדין עד למועד תשלומם בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.