ת"ק 42421-04-14 אלפסי נ' החברה לאחזקת קניון כרמיאל בע"מ ואח'

1.בתאריך 1/2/13, בסמוך לשעה 16.00, עת עלתה התובעת במדרגות הנעות הממוקמות בקניון "לב העיר" בכרמיאל (להלן: "הקניון") היא נחבלה בשוק רגלה השמאלית. נגרם לה חתך זיגזג. לכן הגישה התובעת את התביעה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבעים לפצותה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה, לטענתה.

2.עפ"י עדותה של התובעת היא נכנסה לקניון ועלתה על המדרגות הנעות. לאחר מספר שניות על המדרגות הנעות היא הרגישה דקירה חדה. היא לא ראתה ממה נגרמה הדקירה אולם "חושבת שזה מהמדרגה". בהמשך תיקנה את עצמה ואמרה "אני בטוחה שזה מהמדרגה". וכל כך למה? משום ש"צורת החתך שהיא בזיגזגים מוכיחה שזה מהמדרגה".

ראוי לציין שבפנייתה "לכל מאן דבעי", מיום 3/12/13, שהעתקה צורף לכתב התביעה, ציינה התובעת "אני אפילו לא יודעת איך זה קרה".

3.למעשה לא הובאה ע"י התובעת כל ראייה לכך שמשהו בתיפקוד המדרגות הנעות לא היה תקין. באמירה "יכול להיות שהמדרגה נתקעה בשלב מסויים", אין די כדי להטיל אחריות על מי מהנתבעים, מה גם שקשה לי להאמין שהיתה תקלה במדרגות הנעות, שגרמה ל"תקיעתן" והתובעת לא הרגישה בכך.

4.אין אני מסכים עם טענת התובעת כי המדרגות הנעות הינן "דבר מסוכן", כמשמעותו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין וכי, לכן, על הנתבעים להוכיח שלא היתה לגבי המדרגות הנעות התרשלות המטילה עליהם חבות.

עול ההוכחה מוטל במקרה זה על התובעת והיא לא עמדה בו.

5.אשר על כן, לאו העובדה שלא עלה בידי התובעת להוכיח כי החתך בשוק רגלה השמאלית נגרם כתוצאה ממעשה ו/או מחדל רשלני של מי מהנתבעים, אני דוחה את התביעה.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ' אב תשע"ד, 16 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.