אליהו נ' גליקו

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 24.11.14.

התובע טוען לנזקים בסך כולל של 2,600 ₪ בגין עלות תיקונים, הוצאות ובזבוז זמן.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי רכב הנתבע פגע ברכב התובע, כאשר זה האחרון האט בשל עצירת רכב שנסע לפניו. המחלוקת בין הצדדים היא על הנזקים.

לבד מהתובע ומהנתבע העידו אשת התובע, שנהגה ברכב בעת התאונה, ונוסעת שהיתה עמה ברכב. עדויותיהן אינן תורמות לבירור המחלוקת, לבד מטענתן כי חשו במכה חזקה – טענה שיכולה ללמד על תחושתן בקשר לעצמת הפגיעה.

התובע תמך טענות הנזק שבתביעה בחשבונית המלמדת על תשלום בסך 1,200 ₪ שבוצע ביום 8.2.15 בקשר לתיקון פגוש ופנס ימני אחוריים. כן צורף תצהירו של מר דוד דדון ממוסך "הכח שלומי" שהצהיר שיום לפני התאונה בדק את רכב התובע ומצא כי הפנס והפגוש היו שלמים וכי ראה את המכה בפגוש ובפנס לאחר התאונה, ביום התאונה – וכי ביצע את ההחלפה המתייחסת לחשבונית שהוצגה, בחודש פברואר 2015. מר דדון לא התייצב לדיון בבית המשפט ולא נחקר על תצהירו.

הנתבע טען כי המכה ברכב התובע היתה בצדו השמאלי ולא היתה אלא שריטה. הנתבע תמך טענתו בצילום הפנס השמאלי ברכב התובע, כפי שצולם במועד התאונה.

יצוין כי גם בכתב התביעה נטען, תחילה, כי רכב הנתבע פגע ברכב התובע בחלק השמאלי (ולמעשה, בכתב התביעה שנכתב בכתב יד ניתן לראות כי תחילה נרשמה המילה "שמאל" ונמחקה ואז נכתבה בשנית (בשורה הרביעית לנימוקי כתב התביעה)). רק במסמך הבהרה שהוגש לבית המשפט מספר ימים לפני הדיון נטען כי נפלה טעות סופר בכתב התביעה ולמעשה היתה הפגיעה בצד ימין של הרכב.

מתמלול השיחה שנערכה בין התובע לנתבע ביום התאונה, ושצורפה להבהרת התובע הנזכרת לעיל, עולה כי עוד באותו יום טען הנתבע, מספר פעמים בשיחה, שהפגיעה היתה בצד שמאל של רכב התובע וטענה זו לא נסתרה (אם אם לא אושרה במפורש) על ידי התובע עצמו.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים שוכנעתי כי לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו – בשים לב למחלוקת בדבר מיקום הפגיעה (ובהתאם לגרסתו הראשונה של התובע עצמו ולתוכן השיחה עם הנתבע ביום התאונה), ומשהוצגה ראיה המלמדת על תיקון הרכב חודשים מספר לאחר התאונה ובאופן המנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לתיקון (כאשר המצהיר מטעם התובע, כאמור, לא נחקר על תצהירו).

לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ובנסיבות שפורטו על ידי התובע בהודעתו מיום 27.10.15 – לא מצאתי לעשות צו להוצאות (וזאת בהמשך להחלטה מיום 28.8.16).