דואני נ' יזראילוב

יסודה של התביעה תאונת דרכים שאירעה ביום 14.11.16 ברחוב שלמה המלך בנתניה.

התובע עותר לפיצוי בסך של 5,486 ₪.

בהתאם לכתב התביעה: "פניתי שמאלה בשיעור נהיגה ברח' שלמה המלך לרח' שד' ניצה היה לי בצומת תמרור תן זכות קדימה.

רכב שהגיע מצידו הימני עצרתי ורכב שמאחור לא שמר מרחק ופגע בי מאחור בחוזקה."

בכתב ההגנה נטען כי: "רכב הנתבע נגע קלות ברכב התובע במרכז הפגוש האחורי של רכב התובע. יודגש כי כתוצאה מהמגע הקל לא נגרם נזק לשני הרכבים."

בדיון במעמד הצדדים נשמעו גרסאות הנהגים לפיהן אין מחלוקת ממשית לגבי הנסיבות בהן נפגע רכב התובע מאחור על ידי רכב הנתבע.

התובע העיד כי: "...יש שם תמרור תן זכות קדימה לי, היה רכב אני עצרתי. הרכב שהיה מאחור נכנס בי מאחורה."

הנתבע העיד כי:"...ראיתי שלפני נסע רכב של התובע. נסע מאד לא טוב, בכלל. נסע לאט.

הגענו עד לניצה, התלמידה עצרה מהר פתאום. עצרתי. עוד פעם נסעה עוד פעם עצרה. עשיתי לו נשיקה, פגעתי בו מאחור קלות, נשיקה." (ראה עמ' 1 לפרוט')

חזית המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת גובה הנזק והיקפו.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של שמאי מיום 16.3.17 לפיה נפגע הרכב בחלקו האחורי והנזק הינו בסך של 3,302 ₪, בתוספת מע"מ סה"כ 3,864 ₪.

התובע טוען כי הנזקים המופיעים בדו"ח השמאי נגרמו בתאונה נשוא התביעה, הוא לא תיקן את הרכב ושילם את שכר טרחת השמאי.

הנתבע טוען כי מדובר בפגיעה קלה מאחור בגינה דרש התובע לאחר אירוע התאונה פיצוי בסך 2,000 ₪ ועוד נטען כי בתמונות הנזק של רכב התובע (המשמש ללימוד נהיגה) ניתן להבחין בפגיעות ונזקים נוספים שאינם קשורים לפגיעה מאחור בתאונה הנידונה.