ת"ק 4228-03-15 קיי נ' נמסן

לפני תביעה קטנה במסגרתה מבקש התובע לאכוף על הנתבע הסכם הלוואה.

טענות הצדדים

טענות התובע

1.התובע, יליד תאילנד ואזרח ישראלי, טוען בכתב תביעתו, כי ביום 9.9.14 נחתם בינו לבין הנתבע הסכם הלוואה, במסגרתו הלווה לנתבע סכום של 25,000 ₪, כאשר הנתבע התחייב להחזיר לו סכום זה עד יום 31.12.14.

2.התובע העיד, כי את הנתבע שגם הוא יליד תאילנד, הכיר בשנת 2010 בישראל ושררו ביניהם יחסי חברות טובים. הנתבע שכנע אותו בבכי לתת לו את ההלוואה בשביל להשקיע בעסקים וזאת, מאחר ואינו יכול לקבל הלוואה מהבנק. הנתבע סיפר לו שאשתו לא יודעת על הבקשה להלוואה וביקש מהתובע לא לספר לה על כך.

3.התובע העיד, כי לא היה ברשותו כל הסכום וכדי להיענות לבקשה הוא ביקש עזרה מאנשים אחרים ונענה בשלילה ולבסוף, אחותו הסכימה להלוות לו 15,000 ₪ והוא הוסיף את היתרה בסכום של 10,000 ₪ ונתן 25,000 ₪ לנתבע. התובע הוסיף, כי שמע בעצת אחותו, שכדי למנוע בעיות בעתיד, יש לתעד את ההסכם בכתב. לכן, הוא הוריד מהאינטרנט טופס, המשמש בתאילנד לצורך לקיחת הלוואה בהליך שמתקיים בבית משפט ועל טופס זה נערך הסכם ההלוואה ביניהם בשפה התאית (הסכם ההלוואה החתום בשפה התאית וכן התרגום לעברית צורפו לתביעה).

4.התובע טען, כי הנתבע הבטיח לו מספר פעמים שיחזיר לו את החוב ובאחת הפעמים אף הבטיח, כי יטוס לתאילנד ויעביר לו את הכסף משם בהעברה בנקאית. הוא הקליט את אחת השיחות, אך כל ההבטחות לא קוימו ולכן אין לו יותר אמון בהבטחות והוא נאלץ להגיש את תביעתו (התובע צירף לכתב התביעה את תמליל השיחה שהקליט).

5.התובע מבקש לקבל את התביעה, סכום ההלוואה בסך 25,000 ₪ וכן, 1,000 ₪ עבור עגמת הנפש שנגרמה לו ובזבוז הזמן וביחד תביעתו עומדת על סכום של 26,000 ₪.

טענות הנתבע