ת"ק 42249-02-15 גרינברג נ' אליתה ליוינג ישראל בע"מ

לפני תביעה כספית שעניינה שיגור פרסומים באמצעות מסרונים לטלפון הנייד בניגוד להוראת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982 (להלן "החוק").

1.טוענת התובעת בכתב התביעה כי הנתבעת שיגרה למכשיר הטלפון הנייד של התובעת, שמספרו 052-2496603, שני מסרונים, האחד מיום 29.5.14 והשני מיום 11.9.14, המהווים דבר פרסומת, וזאת ללא הסכמתה המפורשת. עוד נטען כי דברי הפרסומת ששוגרו אף אינם עומדים בדרישות החוק ואל צוינו דרכי יצירת הקשר עם הנתבעת לצורך מתן הודעת סירוב.

2.מנגד, טוענת הנתבעת בכתב הגנתה כי יש לדחות התביעה בשל העדר יריבות מאחר והתובעת לא הרימה הנטל להוכיח כי ההודעות המצורפות לכתב התביעה נשלחו אל מספר הטלפון בבעלותה.

עוד נטען כי התובעת ו/או בעלת הקו או מי מטעמה מסרה לנתבעת את פרטיה ונכונותה לקבלת הודעות מהנתבעת וזאת תחת השם "אתי גל". הנתבעת הפנתה להצעת מחיר מיום 19.12.08.

עוד טוענת הנתבעת כי היא אינה שולחת מסרונים למי שאינם רשומים בכרטיס הלקוח של הנתבעת ועושה כן רק לאחר שהלקוח נתן הסכמתו לכך ו/או על פי בקשתו המפורשת.

גם טענת התובעת לפיה לא ניתנה אפשרות להסיר עצמה מרשימות הנתבעת אינה מדויקת שהרי התובעת ביקשה הסרתה מרשימת התפוצה ביום 22.9.14 ובהתאם לכך הוסר מספר הטלפון מרשימות הנתבעת ולא נשלחו הודעות נוספות לתובעת. משהסירה הנתבעת את מספר הטלפון מרשימת התפוצה הרי שלא נגרם לתובעת כל נזק. עוד נטען כי הנתבעת פעלה בתום לב ובהתאם לחוק וכי היתה בידי התובעת האפשרות שלא לקבל מסרונים מהנתבעת כבר לאחר משלוח המסרון הראשון ומשלא עשתה כן היא אינה זכאית לכל פיצוי מהנתבעת.

3.בדיון בפני העידה התובעת והעיד נציג הנתבעת מר יגאל סייג.

דיון והכרעה:

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו ולאחר ששמעתי העדויות וטיעוני הצדדים בפני, החלטתי לקבל את התביעה.

5.לא מצאתי לקבל טענת הנתבעת להעדר יריבות. עדותה של התובעת לפיה המסרונים, אשר העתקם צורף לכתב התביעה, נשלח לטלפון המצוי בבעלותה מאז שנת 1994, מהימנה עלי. מעבר לכך, גרסתה של התובעת קיבלה חיזוק מטענות הנתבעת בכתב ההגנה והנספחים שצורפו לו.

התובעת העידה כי שמה המלא הינו אתי גרינברג גל ואף הציגה אסמכתא המעידה על כך. מהצעת המחיר מיום 19.12.08 (נ/2) ודו"ח כרטיס לקוח (נ/1) עולה כי לצד שם הלקוח אתי גל צוין מספר הטלפון הוא הטלפון שצוין בכתב התביעה. ודוק, אין הנתבעת טוענת כי לא נשלחו מסרונים למספר הטלפון המצוין בכתב התביעה ובכרטיס הלקוח אלא טוענת להסכמה שניתנה על ידי הלקוח "אתי גל" לצירופה לרשימת התפוצה.

6.ההסדר המעוגן בהוראת סעיף 30א לחוק התקשורת נועד להתמודד עם הפצה המונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות תקשורת.