ת"ק 4219-09-16 בר און נ' עומרי

1.לפני תביעה לאכיפת חוזה בין התובע לנתבע בגין שירותי תווך לצורך השכרת דירה.

על פי כתב התביעה ביום 2/6/16 חתמו התובע והנתבע על הסכם להזמנת שירותי תווך לצורך שכירת דירה הממוקמת ברחוב זלמן שז"ר 12 נתניה. אין מחלוקת כי באותו יום הציג התובע את הדירה לנתבע.

2.הנתבע לא הגיש כתב הגנה.

3.במעמד הדיון חזר התובע בפני על העובדות המפורטות בכתב התביעה ובקש לחייב את הנתבע לשלם לו סך כולל של 7850 ₪ הכוללים דמי התווך בתוספת מע"מ בסך של 5850 ₪ (היתרה בגין עגמת נפש).

3.במהלך הדיון שמעתי את דברי הצדדים, הקשבתי בקשב רב לדברי הנתבע אשר תיאר השתלשלות האירועים מנקודת מבטו. עיינתי במסמכים שהגיש הנתבע בסוף הדיון. טענתו המרכזית של הנתבע היא כי התובע לא היה "הגורם היעיל" שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם המחייב.

התרשמתי כי אף מדברי הנתבע עצמו עולה כי התובע פעל על מנת לסייע להתקשרות בין הנתבע לבעלת הנכס, משכירת הדירה.

התובע שב והדגיש טיעוניו בכתב התביעה לפיהם, פעל נמרצות להביא לחתימת ההסכם. טענותיו לא נסתרו. לא הובאו ראיות שיש בהן כדי לקעקע מהימנות עדותו של התובע וממילא מצאתי כי עדותו מהימנה ועדיפה על חלק זה של עדותו של התובע.

4.העובדה שהנתבע בחר להזמין את התובע להיות נוכח במעמד חתימת החוזה בינו ובין בעלת הנכס מלמדת, כמאה עדים, על מעורבותו העמוקה של התובע באותה עסקה. אציין כי לא נשמעו בפני עדים נוספים אשר, לפחות חלקם, כך על פי טענת הנתבע היו מעורבים בעסקה (בת זוגו של הנתבע ו/או בעלת הנכס). הימנעותו ש הנתבע מלזמן עדים נוספים, שבכוחם לסתור טענות התובע פועלת במקרה זה לחובתו של הנתבע, על כל המשתמע מכך.