ח'ליליה נ' אלישקוב

1.לפניי תביעה ע"ס 12,000 ₪ ,בצירוף מע"מ שהגיש התובע אדריכל במקצועו נגד הנתבעת שהייתה בזמן הרלוונטי לתביעה סטודנטית.

2.לטענת התובע, הנתבעת אמורה הייתה להגיש פרויקט גמר במסגרת לימודיה ואז היא פנתה למשרדו של מר ג'וזיף קופטי שהינו בעל משרד לאדריכלות לצורך קבלת סיוע, אולם האחרון הפנה אותה לתובע, בשל לחץ עבודה.

3.הנתבעת פנתה לתובע אשר ניאות ללוות את הנתבעת לתקופה של שלושה חודשים שבמהלכם הוא היה מתייצב בביתה של הנתבעת ומסייע לה בהכנת העבודה. לטענת התובע ,הוסכם בין שניהם על תשלום שכרו של התובע אך עם סיום מלאכתו הוא פנה לנתבעת, אך זו סירבה לשלם לו בטענה כי לא סוכם ביניהם על תשלום שכר כלשהו.

סכום הבסיס שתובע התובע בתביעתו עבור ליווי והכנה הינו סך של 5,000 ₪ ויתרת הסכום הינו בגין הפסד ימי עבודה ושכ"ט עבור הליך קודם ביניהם.

4.הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי אכן היא הופנתה ע"י מר ג'וזיף קופטי לתובע ,אך טענה כי מעולם לא סוכם בינה לבין התובע על תשלום שכר טרחה כל שהוא והתובע מעולם לא ביקש שכר אך היא סברה שהשירות הוא ללא תמורה והודתה לו על " העזרה".

5.דיון והכרעה

בהודעות הדדיות בין הצדדים טענה הנתבעת בהודעה לתובע כי " מה סגרנו , אתה לא דיברת איתי על כסף בכלל", והוא ענה לה: " חושבת שאנשים עובדים בחינם".

התקיים דיון בפניי שבו העידו שני הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם, באופן בלתי-אמצעי. התובע הגיש הצעת מחיר ת/1 לפיה עלות סיוע פרויקט הינה בסך של 7,000 ₪. התובע לא זימן את עורכת ת'1 שדרך אגב אינו חתום בידי העורכת. לטענת התובע ,בעדותו בפני הנתבעת טענה בפניו כי מגיע לו לכל היותר סך של 600 ₪ ושזה אינו מכסה חלק מזערי משעות עבודתו. הנתבעת בעדותה בפני טענה כי היא פנתה לתובע ושאלה אם הוא דורש ממנה כסף ואז הוא אמר לה " אנחנו נסתדר, בואי נראה קודם איך יהיה". ראה עמ' 2 לפרוטוקול שורות 9-11, אז לטענתה לאחר הפצרותיה לדעת כמה יבקש ממנה הוא אמר לה שהוא לא רוצה כסף.

לדברי הנתבעת, התובע נהיה לבן בית וביקר תקופות בביתה ואף אכל ושתה בו. הנתבעת הופתעה עת פנה אליה התובע וטען כי מגיע לו סך של 4,800 ₪ אך הוא דורש רק 2,500 ₪.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובעדויות של שני הצדדים הגעתי למסקנה שהתובע הוכיח את תביעתו חלקית בלבד. אין מחלוקת שהתובע ביצע את עבודתו ואין מחלוקת שלא הועלו טענות נגד טיב עבדותו והשאלה היא אם הוסכם שעבודתו תהיה בחינם או בתמורה.

לרגל היחסים שהתפתחו בין הצדדים כאשר התובע היה בין בית אצל משפחת הנתבעת עניין הכסף נעשה שולי יותר, אלא שבשלב יותר מאוחר דרש התובע את שכרו. אם יש לראות בהתנהגות התובע כוויתור על שכרו? נראה לי שבמקרה זה מגיע לתובע שכר ראוי, תוך לקיחה בחשבון לעמדת הנתבעת וליחסים ששררו ביניהם. אומנם זה לא מגיע ל-7,000 ₪, אך לדעתי יש לשלם לו את המינימום עבור השקעותיו והריני מעריך את שכרו בסך של 2,000 ₪, שוב בהתחשב ביחסים ששררו ביניהם והתנהלות התובע מול הנתבעת, כאשר לא ראה לנכון לומר לה בהתחלה כי שכרו הוא כך וכך או סכום זו או אחר עבור כל שעה וכו'.

על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,000 ₪ . הסכום ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת הנתבעת העתק פסק דין זה שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום תשלומו המלא בפועל.