אטיאס נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בפני תביעה כספית חוזית ביטוחית ע"ס 33,124 ₪.

עניינה של התביעה, דרישת תשלום הפרשי שומה לאחר אירוע ביטוחי.

התובע היה הבעלים של רכב מסוג BMW אשר היה מבוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת.

ביום 19/6/15 בעת שעמד הרכב בחניית בנין בקרית אתא נורו לעברו יריות אשר גרמו לרכב לנזקים.

ביום 13/7/15 ערך שמאי רכב שומת נזקים לרכב, ונקבע בה, כי שווי הנזק עומד על 74,470 ₪ (ראו: נספח ג' לתביעה).

יוער, כי הנתבעת לא חולקת על שומה זו.

ביום 1/12/15 מכר התובע את רכבו. לדבריו, הרכב נמכר בהפסד של מאה אלף ₪.

הנתבעת שילמה לתובע חלק מהשומה המוסכמת בטענה שאינה חייבת לשלם לו מעבר לכך.

לטענת הנתבעת, לאחר האירוע הביטוחי, היא פנתה שוב ושוב לתובע וסוכן הביטוח שלו להמצאת מסמכים לרבות דוח שמאי וחשבוניות תיקון מקוריות. רק ביום 3/8/15 קיבלה דוח שמאי הנושא תאריך 13/7/15 ללא חשבונית תיקון.

הנתבעת פנתה שוב לתובע לקבלת חשבונית תיקון והבהירה כי השומה מקובלת עליה אך היא עומדת על ביצוע תיקון לפי תנאי הפוליסה. לחילופין, היא הודיעה כי תהיה מוכנה לשלם מקדמה ע"ס 50% מהנזק עד להמצאת חשבונית תיקון.

בהעדר עמדה בכתב מצד התובע לדרישתה, העבירה לו תשלום ע"ס 29,057 ₪.

הנתבעת טוענת כי לפי תנאי הפוליסה מזכותה לבחור את דרך הפיצוי. היא רשאית לבקש ולקבל את חלקי החילוף שניזוקו באירוע הביטוחי.

דיון והכרעה -

סעיף 4 לפרק ב' לפוליסת הביטוח קובע כדלהלן:

"המבטח יוכל, על פי שיקול דעתו, לבחור בין דרכי הפיצוי הבאות:

תשלום ערך הנזק או האובדן במזומן, תיקון הרכב, החלפתו ברכב מסוג ואיכות דומים, או החלפת חלק ממנו".