קופלה נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ

לפניי תביעה בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים ללא נפגעים ("תאונת פח").

1. ביום 20.11.2016 נהג התובע ברכבו מסוג מזדה לנטיס ברח' גת בשכונת קרית משה בירושלים. מדובר ברחוב חד סיטרי וצר. מימין לכביש חנתה משאית גז של הנתבעת (משאית תוצרת MAN עם מיכל של 6,000 גלון) , חלקה על המדרכה וחלקה על הכביש (בשל גודלה). עמוד 12 לכתב התביעה הוא צילום מקום חנייתה של המשאית (הצילום נערך שלא במועד התאונה והמשאית לא מופיעה בו).

2. רכבו של התובע החל לחלוף על פני המשאית של הנתבעת ונוצר מפגש. בעקבות המפגש נוצרו שתי פגיעות ברכבו של התובע: (א) מראת צד ימין (בקדמת דלת ימין קדמית) נפגעה והתנתקה ממקומה (אולם נותרה תלויה על בלימה); (ב) דלת ימין האחורית ספגה פגיעת מעיכה/קיפול משמעותית המצריכה את החלפתה (כך לפי דו"ח שמאי). עמוד 9 לכתב התביעה הוא צילום של רכב התובע הפגוע.

3. לטענת התובע, הפגיעה נוצרה עקב נסיעה של המשאית לאחור ומכאן חבות הנתבעת בנזקי התאונה. לטענת הנתבעת, המשאית עמדה במקומה ואילו התובע נהג את רכבו בצורה לא זהירה וגרם בכך לפגיעה ברכבו.

   נטענו גם טענות נוספות אולם נקודת המחלוקת המרכזית היא זו המתוארת: האם המשאית נסעה אחורה או שהתובע נסע קדימה. הזז הוא הרשלן.

4. בדיון שהתקיים נשמעו התובע, נהג המשאית וכן המלווה של נהג המשאית (גם הוא עובד הנתבעת). עלה כי טרם חניית המשאית במיקום המתואר לעיל המשאית מילאה צובר גז בבית קודם ברח' גת וכתוצאה מכך עיכבה את התנועה במשך מספר דקות ונוצר מאחוריה טור רכבים. המשאית התקדמה וחנתה בכדי לאפשר לצֶבֶר הרכבים שמאחוריה לחלוף על פניה טרם ביצוע תמרון כניסה בנסיעה לאחור לשלוחה של רח' גת לשם מילוי צובר גז בבית המצוי שם.

   התובע טען כי היה הראשון בטור הרכבים המשתרך מאחורי המשאית בעוד שעדי הנתבעת טענו שהיו רכבים שחלפו (מבלי שניזוקו) על פני המשאית טרם המעבר של התובע ברכבו.

5. אם ננתח את ההתרחשויות בהתאם לגרסת התובע הרי שהוא היה הרכב הראשון בטור הרכבים שמאחורי המשאית. לא הובהר איזה אינטרס היה לנהג המשאית לנסוע לאחור מיד לאחר שהחנה את המשאית לצד הדרך בכדי לאפשר לרכבים רבים (שהתובע הוא רק הראשון שבהם) לחלוף על פני המשאית. אף לא נטענו על ידי התובע טענות ממוקדות לגבי שינויים נוספים במיקום המשאית לאחר התאונה אשר איפשרו לרכבים נוספים לחלוף על פניה (אין מחלוקת כי היו רכבים כאלה). מאליו גם עולה חשש לפזיזות של התובע בגשתו לחלוף על פני המשאית כשהוא צמוד אליה יתר על המידה ו/או כאשר רכבו אינו מֻכְוון באופן מיטבי.

   מובן כי אם נקבל את גרסת עדי הנתבעת לגבי הצלחתם של רכבים אחרים לחלוף על פני המשאית אזי בוודאי שמתערער עוד יותר האשם המיוחס לנתבעת לגבי גרימת התאונה. אם חלפו מספר רכבים, מדוע לפתע פתאום תיסע המשאית לאחור? מדוע דווקא רכבו של התובע יינזק ולא רכב של מי אחר?

6. עיקר ההכרעה נובע ממנגנון הפגיעה כפי שהוא נראה ברכבו של התובע: פגיעה מינורית בקדמת דלת ימין קדמית (מראת הצד אשר נפגעה אך לא נעקרה לחלוטין) ופגיעה משמעותית בדלת ימין אחורית. הפגיעה הכפולה יכולה לנבוע כתוצאה מאחת משתי התרחשויות:

   • הימצאות הרכבים במצב כמעט מקביל, כאשר ביניהם זוית חדה ביותר. במצב דברים זה נסיעה קדימה של רכב התובע או נסיעה אחורה של משאית הנתבעת יגרמו לאותם נזקים.