בדראן נ' ברכאת ואח'

1.רכבו של התובע, פיאט דובלו מס' רישוי 81-656-50 (להלן: "הפיאט"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 6/10/2015, בכביש 899, בסמוך למושב בצת (להלן: "התאונה").

בתאונה היו מעורבים טנדר טויוטה מס' רישוי 63-996-10 (להלן: "הטנדר"), בו נהג נתבע 1 ורכב טויוטה קורולה מס' רישוי 88-428-64 (להלן: "הטויוטה"), בו נהג נתבע 2.

במועד אירוע התאונה היה השימוש בטנדר מבוטח אצל נתבעת 3 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' בגין נזקי רכוש והשימוש בטויוטה היה מבוטח, בפוליסת ביטוח כאמור, אצל נתבעת 4.

2.לטענת התובע, התאונה אירעה באשמתם של נתבע 1 ו/או נתבע 2. לכן הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעים או מי מהם לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

לטענת נתבעים 1 ו 3, התאונה אירעה באשמתו של נתבע 2. לכן הם מבקשים לדחות את התביעה, ככל שהיא מתייחסת אליהם ולחייב את התובע לשלם להם הוצאות משפט.

לטענת נתבעים 2 ו 4, התאונה אירעה באשמתו של נתבע 1. לכן הם מבקשים לדחות את התביעה, ככל שהיא מתייחסת אליהם ולחייב את התובע לשלם להם הוצאות משפט.

3.אין חולקין כי התובע אינו נושא באחריות לאירוע התאונה ואף אין לייחס לו רשלנות תורמת. גם אין חולקין כי לא היה מגע פיזי כלשהו בין הטנדר לבין הפיאט, והנזקים שנגרמו לפיאט נגרמו כתוצאה מהתנגשות הטויוטה בפיאט.

השאלה הטעונה הכרעה בתיק זה הינה מי מהנהגים – נתבע 1 ו/או נתבע 2 – אחראי לאירוע התאונה. כדי להכריע בשאלה זו שומה עליי לקבוע את אופן אירוע התאונה ונסיבותיה. כאן המקום לציין כי בישיבת יום 11/9/16 הסכימו הצדדים כי יוזמן תיק החקירה של יחידת חקירות תאונות דרכים של משטרת מחוז חוף (תיק פל"א 434919/2015) וכי החומר המצוי בתיק החקירה יהווה חלק מהראיות בתיק שבפניי.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר החקירה שבתיק פל"א 434919/2015 ושמעתי את עדויותיהם של הנהגים המעורבים בתאונה, אני קובע כי התאונה אירעה באופן כדלקמן: