גלמן נ' דרורי

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת בגין ביטול חוזה שכירות.

2.לטענת התובע כרת עם הנתבעת חוזה לפיו התחייבה הנתבעת להשכיר לו דירה בבעלותה. החוזה נחתם ביום 8/3/17, כאשר מועד הכניסה המוסכם לדירה היה 24/3/17.

3.לאחר שנחתם החוזה על ידי הצדדים ועל ידי הערבים מטעם התובע, התברר לתובע כי בחלון הדירה, חלון גדול וארוך, לא מותקן חלון, וקיים תריס בלבד. התובע טוען כי הנתבעת לא גילתה לו עובדה זו בשעה שבדק את הדירה, ובטרם חתם על חוזה השכירות. לדבריו, פנה לנתבעת ולבאת כוחה עם הגילוי, אולם הן סירבו לבקשתו להתקין חלון בדירה בטענה כי מדובר בהוצאה משמעותית.

4.לתובע טענות רבות ונוספות כלפי הנתבעת: לטענתו הנתבעת לא אפשרה לו לבקר בדירה לאחר שנחתם החוזה, הנתבעת לא הסירה את שלט ההשכרה מן הדירה והמשיכה להראות את הדירה לשוכרים פוטנציאליים בחוסר תום לב גם לאחר שנחתם החוזה, הנתבעת ובאת כוחה לא הסכימו להעביר לתובע חוזה שכירות ברור, הנתבעת התקינה לשוכרים אחרים שנכנסו תחתיו לדירה חלון וזאת לאחר שסירבה לדרישה זהה מטעמו.

5.לאחר התכתבות עניפה בין הצדדים ולאחר שלא הגיעו להסכמה בנוגע לחלון, הודיעה הנתבעת לתובע ביום 13/3/17 כי היא מבטלת את חוזה השכירות . לטענת התובע כאשר פנה אליה שוב איימה עליו הנתבעת כי תפנה למשטרה, ומשכך נאלץ לפנות לעורך דין שיטפל עבורו בנושא.

6.בסופו של דבר, לא נכנס התובע לדירה, לא שילם דמי שכירות, נאלץ למצוא דירה אחרת בלחץ זמן, ומכאן התביעה.

7.התובע טוען כי נגרמו לו נזקים נכבדים כתוצאה מביטול החוזה שלא כדין. לטענתו היה עליו למצוא דירה בפרק זמן קצר, דבר שגרם לו בזבוז זמן, טרחה ועגמת נפש. את הנזקים מעמיד התובע על הסכומים הבאים: פיצוי ללא הוכחת נזק בגין ביטול החוזה בגובה 2 חודשי שכירות – 8,500 ₪, בזבוז זמן של 20 שעות התכתבות עם הנתבעת -4000 ₪, שכר טרחת עורך דין – 2000 ₪, שכ"ט עו"ד בגין הכנת התביעה בהתאם לתעריף המינימלי המומלץ – 3,900 ₪, מע"מ בגין הסכומים האמורים – 1,683 ₪, פיצוי בגין עדמת נפש בסך 6,000 ₪, והחזר דמי שליחות לנתבעת בסך 250 ₪. בסך הכל העמיד התובע את התביעה על סך 26,333 ש"ח.

8.הנתבעת דוחה את טענות התובע וטוענת כי בין הצדדים נכרת חוזה מחייב במסגרתו הצהיר התובע על כך ש"ראה ובדק את המושכר ומצא אותו תקין וראוי לשימוש ומתאים לצרכיו והוא מוותר בזה על טענות כלשהן ביחד לטיב ו/או מצב המושכר" (סעיף 5 לחוזה השכירות).

9.לטענת הנתבעת התובע ראה ובדק את הדירה, ואף קיבל מן הנתבעת תמונות של הדירה בטרם חתם על חוזה השכירות. הנתבעת טוענת כי לא הסתירה דבר בנוגע למצב הדירה, מדובר בדירה ישנה, החלון הגדול בולט ונראה לעין, ומשהסכים התובע לשכור הדירה במצבה כפי שהוצגה לו, לא יכול היה לבוא בדיעבד בדרישות נוספות הכרוכות בהשקעה כספית משמעותית.