ארזואן נ' עמית צור

בפני בקשה להעברת מקום דיון שהוגשה ע"י הנתבע. לטענתו, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, לאור מקום עסקו, לאור מקום עריכת העסקה ומסירת הממכר לידי התובע, הרי שיש להעביר הדיון לביהמ"ש במחוז חיפה.

התובע השיב לבקשה וטען כי סעיף החוק הרלוונטי מצוי בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז- 1976 ולפיו לטעמו מקום קיום ההתחייבות וכן מקום המעשה און המחדל שבגינו תובעים מצויים בביתו של התובע ברמלה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה אני בעמדה כי יש להעביר הדיון בתביעה למחוז חיפה.

אכן, הצדק עם המשיב והתקנות החלות בענייננו, הקובעות את מקום השיפוט הינן תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין). וכך קובעת תקנה 2:

2" (א) תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6) בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית."

בענייננו, נראה כי כל החלופות מוליכות לסמכותו המקומית של מחוז חיפה. אין חולק כי מקום עסקו של הנתבע הינה בחיפה; כך גם מקום יצירת ההתחייבות ומקום מסירת הנכס. עם זאת, לטעמי גם המקום שנועד לקיום ההתחייבות וגם מקום המעשה שבגינו תובעים הינם בחיפה. זאת כיוון שאין חולק כי המדובר בעסקת מכר אשר בוצעה בחיפה. המקום בו היה על המוכר למכור לתובע רכב תקין- היה בחיפה.

משכך, אין למעשה כל חלופה המקשרת בין בימ"ש זה לבין סמכות מקומית לעניין התביעה.

לפיכך, בהתאם לסמכותי לפי ס' 79 לחוק בתי המשפט, אני מורה על העברת התיק לדיון בבימ"ש לתביעות קטנות במחוז חיפה.